קרב ים ביסמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 47:
מפקד ה[[ארמייה]] השמינית, לוטננט גנרל [[היטושי איממורה]], ומפקד צי אזור דרום מזרח, תת-[[אדמירל]] [[ג'וניצ'י מיקאווה]], הגו תוכנית שקראה להעברת מפקדת הארמייה ה-18 (שפעלה תחת הארמייה השמינית) ואת הדיוויזיות ה- וה-51 וה-20 מרבאול ללאה. ביצוע תוכנית זו היה כרוך בסיכון בשל נוכחות כוחות האוויר של בעלות הברית באזור, אך היה חוסך לחיילים היפנים צעדה לאורך 230 [[קילומטר]]ים על פני תאני שטח קשים כגון [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]], הרים ו[[ג'ונגל]] עבות.
 
בינואר נשלח [[רגימנט]] ה[[חיל רגלים|רגלים]] ה-102, תחת פיקודו של מייג'ור גנרל טורו אוקאבה, ללאה. שיירה זו הפליגה לאורך החוף הדרומי של [[בריטניה החדשה]], ומכיוון שהייתה קרובה לבסיסי האוויר היפנים באי ניתן היה לספק לה הגנה אווירית. עם זאת, הקרבה לבסיסים אלה איפשרה גם לטייסי בעלות הברית לתקוף גם את השיירה וגם את הבסיסים. רגימנט זה הצליח לנחות בלאה ומשם המשיך לוואו, שם [[קרב וואו|נחל תבוסה]] כנגד חיילי בעלות הברית. השיירה שיצאה בפרוארבפברואר הפליגה בנתיב אחר, הפעם צפונית לבריטניה החדשה, מתוך כוונה להטעות את בעלות הברית לחשוב שהשיירה מפליגה לעיר מדנג שבצפון גינאה החדשה.
 
ב-28 בפברואר יצאה השיירה מרבאול. השיירה הכילה שמונה [[משחתת|משחתות]] (טוקיטסוקאזה, יוקיקאזה, שירָיוּקי, אראשיאו, אסאשיאו, אסגומו, שיקינאמי ואורנאמי) ושמונה ספינות תובלה בחיפוי מאה [[מטוס קרב|מטוסי קרב]].