ישראל אבן נור – הבדלי גרסאות

ישרוליק התחיל יחד עם אחיו הצעיר חיימקה ללמוד בבית הספר ב[[פתח תקווה]], לשם היו מגיעים רכובים על גבו של סוסם 'לבן'. בבית המשפחה חיו 8 נפשות והייתה להם [[רפת]] עם 35 [[פרה|פרות]] אותם היו חולבים בידיהם. בכל מספר חודשים היו מתקיפים את המושבה השכנים הערבים, והם היו יוצאים אם רוביהם להלחם בהם ולגרשם. ישרוליק התחיל את לימודיו ב[[כיתהבכיתה ב']], אך מכיוון שהצטיין קפץ ישירות ל[[כיתהלכיתה ד']]. בגיל 13 סיים את לימודיו בבית הספר ב[[פתח תקווה]] ובגיל 14.5 נרשם לבית הספר החקלאי "[[מקווה ישראל]]". למשפחתו באותם ימים לא היה דיי כסף לשלם את לימודיו, ונאמר לו שאם יצטיין בבחינות הכניסה, יזכה לקבל [[מלגת לימודים]] מאת [[הברון רוטשילד]].

לאחר סיום לימודיו, כעבור 3 שנים, חזר ישרוליק לעבוד יחד עם אחיו ב[[פרדס]] המשפחה. פתח תקווה לא נשאה חן בעיניו ולכן החליט לעבור ל[[קיבוץ]]. ביחד עם חברו יצחק צבי, הגיע לקבוצת החוגים ב[[עמק יזרעאל]], אל [[כפר יחזקאל]]. אותה קבוצה שיסדה לאחר מכן את קיבוץ [[בית השיטה]]. מכפר יחזקאל ירדו לגור ליד מעיין [[עין חרוד]] ומכיוון שלא מצאו עבודה נדדו למקומות שונים. ישרוליק השתתף בהקמת [[תחנת הכוח בנהריים]]. כשנגמרה הקמת המפעל ב-[[1932]], נדד יחד עם קבוצת חברים ל[[רעננה]], שם יסדו את קבוצת החוגים שלאחר מכן התיישבה ב[[במעוזמעוז חיים]].

{{ציטוטון|"הייתי אחד משני החברים שנשלחו להקים את [[מפעל האשלג]] ב[[סדוםבסדום]], וקיווינו להתיישב באדמות הכפר ספיה בעבר הירדן (הוא [[צוער (עיר מקראית)|צוער]] המוזכרת בספר [[בראשית]]). האנגלים התנגדו לכך שיהודים יהיו ב[[עבר הירדן]], ולכן הלכנו כעבור חמש שנים להקים את [[בית הערבה]] בין [[ים המלח]] ל[[יריחו]]. ב[[סדום]] הקמנו בריכות גדולות ששאבו לתוכן את מי ים המלח, ולאחר שהמים התאדו בשמש, אספו את המלחים, הפרידו אותם בבית החרושת שבנינו, וקיבלנו [[מלח בישול]] ו[[אשלג]]. בהתחלה היינו שם 20 יהודים ו-400 ערבים. רחצנו את האדמה מן המלחים הרבים במי [[הירדן]] והקמנו ישוב פורח, שבאו אליו מכל העולם ללמוד איך הופכים אדמה מלוחה לאדמה מתוקה."}}

חברי בית הערבה התפלגו ל-2 קבוצות שהתרכזו ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]. ישרוליק יחד עם עוד מספר חברים הקימו בשנת [[1949]] את קיבוץ [[כברי]] הנמצא מזרחית ל[[נהריה]].