אופרה גרמנית – הבדלי גרסאות

התפתחות חשובה אחרת הייתה ייסוד ה- Theater am Gänsemarkt ("תיאטרון על שוק-האווזים") ב[[המבורג]] בשנת 1678, שנועד לבני המעמד הבינוני בעיר, אשר העדיפו אופרה בלשונם הם. בית האופרה החדש נפתח בהצגת "האדם שנברא, חטא ונשפט" (Der erschaffene, gefallene und aufgerichtete Mensch) של '''[[יוהאן תיילה]]''', המבוססת על סיפור [[אדם וחווה]]; אך המלחין שקנה לו עם הזמן מעמד של שליטה בתיאטרון היה [[ריינהרדט קייזר]], מלחין פורה ביותר, שכתב יותר ממאה אופרות, שישים מהן עבור התיאטרון בהמבורג. תחילה עסקו כל היצירות שהוצגו בהמבורג בנושאים דתיים, כדי שלא לפתוח פתח לביקורת על מוסריות התיאטרון מצד שלטונות הכנסייה, אבל קייזר, וכן אחרים כמו [[יוהאן מאתזון]], הרחיבו את טווח הנושאים וכללו בהם גם חומר [[היסטוריה|היסטורי]] ו[[מיתולוגיה|מיתולוגי]]. קייזר שאב לצרכיו ממסורות אופראיות זרות, ודוגמה לכך הם הבלטים, שכלל באופרות שלו על פי המסורת הצרפתית של [[ז'אן-בטיסט לולי|לולי]]. ה[[רצ'יטטיב]]ים באופרות שלו היו תמיד בגרמנית, כדי שהקהל יוכל לעקוב אחר העלילה, אבל החל באופרה "קלאודיוס" ([[1703]]) הוא כלל [[אריה (מוזיקה)|אריות]] ב[[איטליה|איטלקית]]; הללו היו כתובות בסגנון הווירטואוזי יותר של האופרה האיטלקית (ובעיקר ה[[ונציה|וונציאנית]]), ואיפשרו לסולנים להפגין לראווה טכניקה קולית עתירת סלסולים ומפוארת.

סימן ההיכר של סגנון המבורג היה האקלקטיות. "אורפיאוס" ([[1726]]) של [[גיאורג פיליפ טלמן|טלמן]] <ref>טלמן, גם הוא מלחין פורה, החל להאפיל על קייזר כמלחין האופרה הראשון במעלה בהמבורג משנת [[1717]]</ref> כוללת אריות באיטלקית לטקסטים שנלקחו מאופרות מפורסמות של [[גיאורג פרידריך הנדל|הנדל]] (שכבר יצא לו שם כמלחין דגול של אופרה סריה), ולצידן פרקי מקהלה בצרפתית לטקסטים ששימשו במקור את לולי. עם זאת, האופרה האיטלקית המשיכה לשלוט ביד רמה. הנדל עצמו, שנולד וגדל בגרמניה, כתב ארבע אופרות בהמבורג בראשית הקריירה שלו, אך עד מהרה עבר לכתוב אופרה סריה באיטליה וב[[אנגליה]]<ref>רק אחת מהאופרות בגרמנית של הנדל, "אלמירה", שרדה במצב טוב יחסית</ref>. האופרה של המבורג כללה גם דמויות קומיות (באופרה "הקרנבל בוונציה" משנת [[1707]] הן דוברות בניב המקומי של [[סקסוניה התחתית]]), בניגוד בולט לסגנון החדש וה"גבוה" של ה'''[[אופרה סריה''',]] כפי שהגדיר אותו [[פייטרו מטאסטאזיו]]. ב-1738 פשט התיאטרון ההמבורגי את הרגל וכוכבה של האופרה הרצינית בגרמנית דעך למשך עשרות השנים הבאות. <ref>On the Hamburg opera, ''Oxford Illustrated History of Opera'' pp.32,77-79; ''A Short History of Opera'', section on Keiser, p.176ff.; ''Viking Opera Guide'' articles on Keiser, Mattheson and Telemann; booklet notes to the recording of Keiser's opera ''Croesus'' by René Jacobs.</ref>