ואדי חנין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 20:
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=ואדי חנין|רוחב=31.926301|אורך=34.798277|כותרת=לא}}
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 5330 People of Israel.jpg|ימיןשמאל|ממוזער|250px|[[עבדאללה הראשון מלך ירדן]] בביקור בואדי חנין אצל אחדתושבי הבקיםהכפר. הערביםצולם שגרובין בכפר.1920 מועד הצילום 1920ל-1930.]]
'''ואדי חנין''' (ב[[ערבית]]: '''وادي حنين''') היה כפר [[פלסטיני|ערבי]] ב[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]] ששכן בצמוד ל[[מושבה]] [[נס ציונה]] (ממזרח לרחוב ויצמן). הכפר, שהוקם ב[[שנות העשרים]] של [[המאה ה-20]] ותושביו התפרנסו בעיקר ממסחר ושירותים, ננטש במהלך [[מלחמת העצמאות]] ורוב בתיו נהרסו. השםחלק מקרקעות "ואדי חנין" התייחסנרכשו גםעל למושבהידי מייסדי ה[[מושבה]] [[נס ציונה]] בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]].
 
==היסטוריה==
על פי המסורתאחת המקומיתהמסורות, ואדי חנין (``חנין`` בעגה המקומית הוא [[ורד|שושנים]]) נקרא על פי מקום מוצאו של שבט קדעה ה[[תימן|תימני]], שהתיישב באזור ב[[המאה השביעית|מאה השביעית]] במהלך [[הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל]] {{מקור}}. השם הערבי מונצח בשמו של רחוב "עמק השושנים" היוצא מרחוב וייצמן מערבה.
 
בשנת [[1872]] רכשו ארבעה [[ביי|בק]]ים ערבים שטח גדול לשימוש חקלאי, מן מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|הממשל העות`מאני]].{{מקור}}
ראשיתו של הכפר בשנת [[1926]] כיוזמה פרטית של ערבי מחמולת אבו ג'בר מן הכפר הערבי הסמוך [[סרפנד אל חרב]]. החמולה עסקה בגידול אבטיחים ולכן הוא הקים סוכת [[אבטיח]]ים לצד [[כביש 42|הדרך הראשית יפו-עזה]]. העסק שגשג והפך תוך זמן קצר למבנה קבע שכלל חנות כלבו ו[[בית קפה]]. עיסוקם של רבים מבני נס ציונה בפרדסנות הצריך כוח אדם עונתי רב ואפשר לערבים רבים מן הסביבה להשלים כך את הכנסותיהם.
בנוסף, תנופת הפיתוח במושבות נס ציונה, [[ראשון לציון]] ו[[רחובות]] הסמוכות, יצרה מקומות עבודה רבים נוספים לערביי הסביבה. מיקומה של נס ציונה על צומת דרכים (הדרך הראשית יפו-עזה והדרך מ[[רמלה]] ל[[נבי רובין]]), שימש גם הוא גורם להתיישבות הערבים במקום והם בנו את בתיהם בצמוד ליישוב העברי.{{הערה|{{דבר|{{ללא גלישה|אברהם שלמון}}|נס ציונה בת 75|1958/04/24|00400}}}}
ב[[מפקד האוכלוסין 1931|מפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931]] נמנו בואדי חנין 280 תושבים ב-55 בתים.<ref>[http://ia600703.us.archive.org/20/items/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas/]</ref>
חברת האוטובוסים הערבית שהפעילה קו מיפו לעזהל[[עזה]] הקימה תחנה בכפר ומשרד בצמוד אליה{{מקור}}.
בשנת [[1934]] החל [[מוח'תאר]] הכפר, שוקרי אל-תאג'י, בבניית מסגד בכפר{{מקור}}. בכפר לא היה בית ספר וילדי הכפר למדו בבית הספר בכפר הסמוך [[סרפנד|סרפנד אל חרב{{מקור}}]]. במהלך [[שנות ה-40]] הכפר הפך למקור האספקה המרכזי של תושבי האזור בגלל מיקומו האסטרטגי על הדרך הראשית מ[[יפו]] דרומה.{{מקור}}.
 
ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים ב-1945]] נאמדה אוכלוסיית הכפר בבכ-1,620 [[אסלאם|מוסלמים]]. שטח הכפר נאמד ב-5401 דונם מהם 3211 דונם בבעלות יהודית. אוכלוסיתה של נס ציונה הסמוכה נאמדה ב-1,760 [[יהודים]] {{הערה|{{סקר הכפרים|טבלה=I|נפה=al-Ramla|עמוד=068}}}}.
 
עקבעם פרוץ מלחמת העצמאות והתערערות המצב הבטחוני עזבו התושבים המבוססים והעשירים יותר (למעלה מ-1,000) את הכפר בחודש ינואר [[1948]] בתקווה שיוכלו לשוב מאוחר יותר. יחידות סדירות של [[ההגנה]] נכנסו לכפר ב-17 באפריל ופינו מזרחה את מעט התושבים שנמצאו בו.{{הערה|{{דבר||ואדי חנין נכבש|1948/04/18|00103}}}}
 
אנשי ההגנה הרסו את רוב בתי הכפר ובעיקר את המבנים שהיו סמוכים לדרך הראשית{{מקור}}. נהרסו ו[[מינרט|צריח המסגד]] הופל{{מקור}},נפל. בעוד שגוף ה[[מסגד]] הוסב לשמש כ[[בית כנסת]] על ידי תושבי נס ציונה הסמוכה, ונקרא כיום "גאולת ישראל".
השם הערבי הונצח בשמו של רחוב "עמק השושנים" היוצא מרחוב וייצמן מערבה.
כ-10 בתים שרדו מן הכפר, בתיומשמשים הבקיםכיום ששרדואת משמשים כיום כ[[המכון למחקר ביולוגי בישראל|מכוןהמכון למחקר ביולוגי]] וכואת [[המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה|מרכז לבריאות הנפש]].
 
 
שורה 44 ⟵ 47:
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.palestineremembered.com/al-Ramla/Wadi-Hunayn/index.html דף הכפר באתר Palestine Remembered].
 
{{coord|31|55|34.683|N|34|47|53.7966|E|scale:6000|display=title}}