היסטוריה של אתונה בימי יוון העתיקה – הבדלי גרסאות

 
==הטיראניה==
התקופה שבין סיום הרפורמות של סולון לבין עלייתו של פיסיסטרטוס התאפיינה בהמשך המאבק על משרות הארכון ונעשה ניסיון לחלק את המשרות לפי מפתח אזורי וייחוס אבות (מספר משרות לאריסטוקרטיה ותיקה, חלק לאיכרים עשירים וכך הלאה). ניסיון זה לא עלה יפה. בערך באותה העת עלו באתונה שלוש סיעות: אנשיהאנשי ההר, אנשי החוף ואנשי המישור. אנשי ההר היו דלי העם והיו בעלי נטיות דמוקרטיות, אנשי המישור היו האריסטוקרטים האוליגרכים ואילו אנשי המישורהחוף היו הסיעה המתונה. סיעות אלו עתידות לנהל מאבק קשה על הבכורה בפוליטיקה האתונאית.
 
התיעוד המוקדם ביותר של ניסיון להפיכה טיראנית השתמר אצל אריסטו, הרודוטס ואחרים. הם מספרים על אחד בשם קילון בשנת 632 לפנה"ס (דור אחד לפני סולון, בערך במקביל לתקופתו של דרקון) לכונן משטר יחיד בעיר. ניסיונו נכשל ותומכיו נשחטו על ידי האריסטוקרטיה. בעת דיכוי ניסיון ההפיכה של קילון חלק מתומכיו ניסו להסתתר במקדש, אך נרצחו בעודם אוחזים בקרנות המזבח. בעקבות הטבח דבקה קללה בבני משפחת האלקמאיונידים.
פייסיסטראטוס לא אמר נואש ונסוג לצפונה של אטיקה והצליח להפריד בין סיעת המתונים לסיעת האוליגרכים, בעזרת ברית שכרת עם מגקלס, ראש סיעת המתונים. בעזרתו הוא הצליח לחזור ולהשתלט על אתונה. פייסיסטראטוס היה אמור לשאת את בתו לאשה, אך חזר בו והברית בינו לבין מגקלס בוטלה והוא נאלץ לצאת לגלות (560/559 לפנה"ס).
 
בעת גלותו רכש ממון רב שאפשר לו לגייס שכירי חרב רבים. בנוסף לכך קיבל עזרה מ[[תבאי]] ומ[[ארגוס]]. בעזרת כוחות אלו הצליח להשתלט על אתונה בשנת 546 לפנה"ס. הפעם נשאר בה עד מותו בשנת 527. פסיסטרוספייסיסטראטוס שמר על המבנה החוקי שהתווה סולון והתהדר בנוצות של ה"מחזיר עטרה ליושנה". משטרו לא היה אלים ובדרך כלל ניסה להתפייס עם יריביו. משטרו היה ראשית גדילתה של אתונה לכוח ראשון במעלה ביוון.
 
בתחום מדיניות הפנים הצליח בעזרת הלוואות בריבית נמוכה וחלוקת אדמות שלא היו מיושבות קודם לכן לפתח את החקלאות, במיוחד את ענף הזית והכרם. כמו כן פיתח את התעשייה באתונה, בעיקר את הקדרות שדחקה עם הזמן את התעשיות האחרות מהעיר. בימיו החל הניצול הרחב של מכרות הכסף בלאוריון שאפשר הטבעת מטבעות רבים שפיתחו את המסחר. תחום פעילות אחר היה בניה רחבה – מקדשים רבים נבנו על האקרופוליס ושופרה מערכת המים של העיר. בתחום התרבות השקיע בפיסול, תהלוכות וחגיגות אחרות.
לאחר מותו של פייסיסטראטוס, ירשו שני בניו, היפיאס והיפרכוס, את השלטון והתחלקו בו. היפיאס, הבכור, טיפל בעניינים מדיניים וצבאים ואילו האח הצעיר התעסק בדת ובתרבות. המעבר היה חלק ולא קמו מתנגדים לשני הבנים עם ראשית שלטונם.
 
לרוע מזלם של האחים אירועים שלא הייתה להם שליטה עליהם, כמו הרחבת [[הליגה הפלופונסית]] וההשתלטות ה[[ממלכת פרס|פרסית]] על אסיה הקטנה, בידדובודדו את אתונה ושללו ממנה הישגים רבים שהיו פרי פועלו של אביהם. כתוצאה מכך בשנת 514 לפנה"ס התנקשו מתנגדי הטיראניה בחייו של היפרכוס, אך לא הצליחו להרוג את היפיאס.
 
רצח אחיו גרם לשלטונו של היפיאס להיות אכזרי וקשה. אחרי פלישה כושלת לאטיקה, מתנגדי הטיראניה, ובראשם משפחת ה[[אלקמיאונידים]], ניסו למשוך לצידם כוחות כדי להוריד את היפיאס משלטונו. נסיון זה נכשל והקושרים נאלצו לגלות מאתונה. משראו שידם אינה משגת להפיל את הטיראן בעזרת צבא, הלכו בדרך עקיפה ותרמו סכום ענק לאורקל של אפולו בדלפוי. בעזרת הנבואה שנתנה הפיתיה שקראה לגירוש הטיראן ועזרה מצידה של ספרטה ניסו להשתלט על אתונה. כוח ספרטני קטן שנחת בקרבת אתונה הושמד וספרטנים גייסו צבא גדול על מנת לנקום את מותם. בעזרת כוח ספרטני זה הצליחו הגולים להפיל את שלטון הטיראן.
משתמש אלמוני