מחמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Chippison (ISH) – Dublin 2008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכיבה על בעל חי בשבת, איסור מחמר]]
מפסוק'''מחמר''' זההוא נראה שאדם מצווה מלבדהציווי על שביתתכל עצמו וגופו בשבת,[[יהודי]] גם על שביתתלאפשר ל[[בן|בניו]] ו[[בת|בנותיו]] הקטנים, [[עבד]]יו ובעלי החיים שברשותו, לנוח מכל מלאכה ב[[שבת]]. מקור האיסור הוא פסוק בתורה האומר: {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ו[[עבד]]ך [[שפחה|ואמתך]] [[בעל חיים|ובהמתך]] וגרך אשר בשעריך}}. אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחדאחת מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן). פעולה הגורמת לבעל חיים לעבוד בשבת נקראת "מחמר". אדם הגורם לבנו לעבור על איסור שבת על פי צוויו, עובר גם הוא על איסור מחמר.
'''מחמר''' הוא אחד מאיסורי [[שבת]], מהיחידים מאיסורי שבת מהתורה, שאינו נחשב אחד מ[[ל"ט מלאכות שבת]].
==מקור האיסור==
מקור האיסור הוא פסוק בתורה האומר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ו[[עבד]]ך [[שפחה|ואמתך]] [[בעל חיים|ובהמתך]] וגרך אשר בשעריך}}.
 
מכיוון שמקור האיסור הנכתבנכתב בלשון חיובית האומרת כי יש לנוח בשבת, ולא בלשון שלילה, נחשב איסור מחמר ל"מצוות עשה", שכן הכלל אומר ש"לאו הבא מכלל עשה - עשה". מצוות מחמר היא אחת מאיסורי השבת הבודדים שאינם חלק מ[[ל"ט אבות מלאכה]].
מפסוק זה נראה שאדם מצווה מלבד על שביתת עצמו וגופו בשבת, גם על שביתת [[בן|בניו]] ו[[בת|בנותיו]] הקטנים, [[עבד]]יו ובעלי החיים שברשותו. אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחד מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן). פעולה הגורמת לבעל חיים לעבוד בשבת נקראת "מחמר". אדם הגורם לבנו לעבור על איסור שבת על פי צוויו, עובר גם הוא על איסור מחמר.
 
מכיוון שמקור האיסור הנכתב בלשון חיובית האומרת כי יש לנוח בשבת, ולא בלשון שלילה, נחשב איסור מחמר ל"עשה", שכן הכלל אומר ש"לאו הבא מכלל עשה - עשה".
 
==פרטי האיסור==
שורה 16 ⟵ 12:
 
למרות האיסור הוא להפעיל את בעל החיים בכל אחת מהל"ט מלאכות, האיסור [[לא תעשה]] הוא רק במחמר אחר בהמתו{{הערה|תוספות ב{{בבלי|שבת|נא|ב}}.}}.
 
==מלאכת הוצאה==
בין האיסורים המוזכרים רבות במשנה בנושא זה הוא הלבשת בעל החיים בבגד שאינו מלבושיו, ונחשב להוצאה, כך שאסור לטלטלו ארבעה אמות ברשות הרבים ולהוציאו מרשות לרשות.
שורה 46 ⟵ 43:
 
נחלקו רב ושמואל האם מותר להניח בצוואר חמור סל שיוכל לאכול ממנו ולא יצטרך לכופף את ראשו לארץ. לפי רב תמיד מותר, ולפי שמואל, לחמור מבוגר צוואר ארוך, מכיוון שכך אסור לתלות לו בצווארו סל שיוכל לאכול שעשוי לתענוג בלבד, אך סייח קטן שצווארו קצר והתכופפות לארץ צער הוא לא - מותר{{הערה|{{בבלי|שבת|נג|א}}.}} את פסקו זו הורה בתקיפות מיוחדת. כאשר רב [[חייא בר יוסף]] העביר את פסקו של רב לשמואל הוא התבטא בתקיפות: אם כך אומר [[רב (אמורא)|חברי]], סימן הוא שאינו יודע הלכות שבת כלל! להלכה זו הצטרף גם [[רבי יוחנן]] בארץ ישראל, כפי שמסר משמו רבי [[בנימין בר יפת]] ל[[רבי זירא]].
 
===מלבושים העשויים לצורך האדם===
לעומת כל המלבושים שעשויים לצורך בעל החיים שבאופן עקרוני קיימת הסכמה כי מותר להוציא את בעל החיים לבושה בהם (והמחלוקת היא רק מה נחשב צורך בעל החיים) דבר המונח עליה לצורך האדם נחשב למשוי.
שורה 56 ⟵ 54:
[[קטגוריה:הלכות מלאכת הוצאה]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשהעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]