אריה לייב שפירא (וילנה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
==ביוגרפיה==
אריה לייב שפירא נולד בשנת [[תס"ב]] ([[1701]]) בעיר [[דרהוביץ]] שב[[ליטא]], דור עשרים לרש"י (מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה [[הריב"ם]]) מחד ונצר לאחת המשפחות העתיקות ב[[יהדות אשכנז]], שפירא, שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר [[שפייר]] שבאשכנז ([[גרמניה]]) מאידך. אביו יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן", כיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. האב נפטר בכ"ה אדר [[תע"א]] ([[1711]]), כששפירא היה בן תשע בלבד, וקרוב משפחה לקח את הילד תחת חסותו והביאו לווילנה. כשהגיע שפירא לגיל 13 הוא [[שידוך|שודך]] לבתו של הקצין רבי מרדכי בן הקצין רבי עזריאל מחשובי העדה בווילנה, שדאג לפרנסתו בכבוד ואיפשר לו לימודים בלי דאגות כלכליות.
בשנת [[תצ"ב]] ([[1732]]), כשהיה שפירא בן שלושים ואחת, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). על פי הקדמת המחבר בשער הספר הראשון, "...ובמעט חכמת הנדסה ודקדוק ומסורת והגיון בללתיו", ומכאן אנו למדים שהיה לו ידע גם במקצועות כלליים אלה ולא רק בלימודי קודש. הספרים עשו רושם גדול על גאוני התורה בווילנה וסללו את דרכו של שפירא, להפוך לאב"ד של קהילת וילנה, תפקיד בו כיהן עד יום מותו בט"ו אייר תקכ"א - [[1761]].
שורה 8:
כתבים ידועים נוספים שלו שנותרו עד היום הינם: "קבוצת כסף", ספר דקדוק עברי שהוא הוציא לאור ב-[[1741]] ואחת מתשובותיו מ-[[1754]] במסגרת השו"ת, בספר "תשובת שמואל" של רבי [[שמואל מאינדורה]], שיצא לאור ב-[[1859]].
בנו, רבי אליעזר שפירא היה רבה של העיר [[לובץ' (בלארוס)|לובץ']] שבליטא (כיום בלארוס) ואב"ד בקהילתה ונינו היה רבי אריה לייב שפירא (1787 - 1853) - ר' "ליבלי קובנר", אב"ד הראשון של [[קובנה]].
== ראו גם ==
| |||