הבדלים בין גרסאות בדף "תיקון עולם"

הוסרו 24 בתים ,  לפני 8 שנים
סקריפט החלפות - (מסוי, מכיוון, חויב, מזוי)
(קט')
(סקריפט החלפות - (מסוי, מכיוון, חויב, מזוי))
{{פירוש נוסף||נוכחי=מונח הלכתי והגותי|אחר=בלוג|ראו=[[תקוןתיקון עולם (בלוג)]]}}
'''תיקון עולם''' הוא ההגנה והטיפוח של אורחות החיים של האנושות; בעברית [[תחיית הלשון העברית|החדשה]] משמעותו שיפור, תמורה ואף [[מהפכה]] בחיי האנושות. תיקון העולם, שיש בו מרכיב של הבאת [[גאולה]], הפך למושג מקובל במשנותיהם של [[הוגה דעות|הוגים]], [[מהפכן|מהפכנים]] ו[[מדינאי|מדינאים]]ם ברחבי [[העולם]] ב[[העת החדשה|עת החדשה]].
 
==תיקון עולם בעת העתיקה==
===במשנה===
במשנה מוזכר המונח לשורה של תקנות שתוקנו על ידי [[נשיא ישראל|נשיאי ישראל]], [[הלל הזקן]], וברובם על ידי נינו - [[רבן גמליאל הזקן]]. תקנות אלו הינן תקנות שאין להן מקור מפורש בתורה, ובאופן ספיציפי וחד פעמי ייתכן שאין סיבה לתיקונן. אך בהשקפה רחבה, התקנות מחוייבותמחויבות המציאות.
 
*המשנה הראשונה בפרק הרביעי במסכת גיטין{{הערה|{{בבלי|גיטין|לב|א}}.}} מזכירה את המונח לעניין ביטול גט: מעיקר הדין, יכול אדם להתחרט בו לאחר שמינה [[שליח]] כדי [[גירושין|לגרש]] את אשתו, והוא יכול למנות [[בית דין]] ולבטלו בפניהם. רבן גמליאל תיקן שלא יעשו כך, מפני תיקון העולם, שמא האשה לא תשמע מכך ותנשא. נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] בפירוש המונח{{הערה|{{בבלי|גיטין|לג|א}}.}}: לפי רבי יוחנן, ניתן למנות גם בית דין של שני אנשים, (שהוא פרסום קטן יותר), ולכן ייתכן שהאשה לא תשמע מכך, תנשא לאיש אחר, ובניה יהיו ממזרים. לפי ריש לקיש, יש למנות בית דין של שלוש אנשים כדי לבטל את הגט, ולפיכך סביר יותר שהאשה תשמע מהביטול ולא תנשא. הבעיה העיקרית הפוכה: האשה לא תוכל להנשא ותשאר [[עגונה]] עד שבעלה יואיל לשלוח לה גט אחר. כאשר אדם החליט לגרש את אשתו ואף עשה מעשה מיוחד לשם כך, תיקנו חז"ל שהגט ישאר בתוקף ולא יבטלו עוד. אם רוצים בני הזוג להנשא זה לזה, הם תמיד יוכלו להנשא זה לזה על ידי קידושין חדשים (אלא אם כן מדובר ב[[כוהן]] האסור בגרושה).
[[קובץ:PRUZBUL.JPG|שמאל|ממוזער|150px|[[שטר פרוזבול]]. הפרוזבול היא תקנה של [[הלל הזקן]] מפני תיקון העולם]]
*תקנה אחרת היא, שאדם יכתוב את כל שמותיו, הידועים יותר ופחות, הן אותם שבהם הוא ידוע במקום מסוייםמסוים זה והן במקום אחר. למרות שמעיקר הדין די בכך שהוא כותב את השם בו הוא ידוע במקום ובשעה שהוא כותב את הגט, הסיבה לתקנה היא כדי למנוע לעז על הגט מאנשים שלא יכירו אותו בשמו זה ויטענו שמדובר בגט מזוייףמזויף או פסול{{הערה|שם=גיטין|{{בבלי|גיטין|לד|ב}}.}}.
 
תקנה נוספת היא בעניין גביית ה[[כתובה]]. מעיקר הדין, אין היתומים חייבים להגבות את דמי הכתובה ל[[אלמנה|אלמנת]] ה[[מת]], אלא אם כן [[שבועה (הלכה)|נשבעה]] שלא קיבלה מכתובתה מאום. מפחדה ומוראה של חומר השבועה, נמנעו מלהשביעה, ולכן תיקן רבן גמליאל שניתן גם להבטיח את העובדה שלא קיבלה מאום מכתובתה, באופן אחר; בכך ש[[נדר|תידור]] ליתומים בהתאם למה שיקבעו היתומים. למשל: היתומים יכולים לתבוע ממנה, שתידור שאסור לה לאכול או לשתות שם מאכל שבעולם אם קיבלה סכום מכתובתה, ואם לא תידור כפי תביעתם, לא תקבל את דמי הכתובה{{הערה|שם=גיטין}}.
 
*למרות שההלכה נפסקת כשיטת [[אלעזר בן שמוע|רבי אלעזר]] ש[[עדי מסירה כרתי]] - [[חלות]] ה[[שטר (משפט עברי)|שטר]] נוצרת על ידי ה[[עדים]] שרואים את מסירת השטר מהכותב למקבל הזכות (מכר, הלוואה או מתנה), תיקנו חז"ל שגם על השטר עצמו יחתמו העדים, כדי שיוכלו לברר את תוקף השטר.
 
*[[פרוזבול]]: מעיקר הדין, אדם שמלווה לאדם אחר מעות, והגיעה שנת ה[[שמיטה]], פטור הלווה מלשלם את דמי ההלוואה, שכן שנת השמיטה משמטת את החוב. מכיוןמכיוון שכך, נגרם מצב בו אנשים נמנעו מלהלוות זה לזה, מחשש שתגיע שנת השמיטה ותשמט את כספם, ובכך עברו על איסור מהתורה {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טו|ו}}.}}
 
מסיבה זו, [[הלל הזקן]] תיקן שניתן למסור את גביית ההלוואה לבית הדין, ובכך אין ציווי התורה {{ציטוטון|לא יגוש}} תקף על הלוואה כזו, שהרי בית הדין הם אלו שנוגשים ולא הוא{{הערה|שם=גיטין}}.
בתפילת [[עלינו לשבח]] מוזכר המונח כתיקון העולם על ידי מלכות ה':
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עזך, להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, '''לתקן עולם במלכות שדי'''. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ{{הערה|[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%97 תפילת עלינו לשבח], בויקיציטוט}} }}
 
===בהלכה===
 
* [[אליעזר שביד]], במקום "תיקון עולם" : מטריאליזם ושכל מדעי, גלובליזציה ופונדמנטליזם דתי, '''כיוונים חדשים''', 21, תש"ע 110-118 ‬
* [[אבי שגיא]], תיקון עולם או המרתו במלכות שמים : עימות יהודי-נוצרי בעקבות ספרו של שטפן היים "אחשורוש, היהודי הנודד", '''על התשובה ועל הגאולה''', תשס"ח, עמ' 231-242 ‬
* אבי שגיא, תיקון עולם: בין אידיאה אוטופית לתהליך : עיון ביקורתי, '''מועקה וגאולה''', תשס"ג, עמ' 37-66 ‬
* אבי שגיא, תיקון עולם כאידאה וכתהליך : עיון ביקורתי, '''דעות''' - נאמני תורה ועבודה, 9, תשס"א, עמ' 31-35 ‬
*‫ [[עדית זרטל]], תיקון עולם : על אמנות ופוליטיקה בעבודותיו של דני קרוון, '''דני קרוון - [[רטרוספקטיבה]]''', א (2007), עמ' 33-40 ‬
* [[חנה ספראי]], תיקון עולם בלקחי היסטוריה, '''ספר מיכאל''' - בין הזמן הזה לימים ההם, 2007, עמ' 215-229 ‬
* [[סליי מרידור]], הציונות גורסת תיקון עולם, '''כיוונים חדשים''', 14, תשס"ו, עמ' 111-117 ‬
* שגית מור, "תיקון עולם" : למשמעותו הקדומה של המונח והשלכתו על דיני הגירושין בתקופת המשנה, '''מועד''', טו, תשס"ה, עמ' 24-51 ‬
* {{ישראל|יעל ויילר (ישראל)|תיקון העולם של "השומר הצעיר"|1|Weiler|אביב תשס"ב, עמ' 64-33}}
* [[יוסקה אחיטוב]],‫ תיקון אדם ותיקון עולם במקורות ובתרבות הכללית, '''הציונות הדתית בראיה מחודשת''', תשנ"ח, עמ' 236-246 ‬
* מנחם לורברבוים, "תיקון עולם" על-פי הרמב"ם : עיון בתכליות ההלכה, [[תרביץ]], סד, א תשנ"ה, עמ' 65-82 ‬
* [[אברהם שפירא (פצ'י)|אברהם שפירא]], תיקון עצמי ותיקון עולם באספקלריה של בובר, '''דעת''', 27 תשנ"א, עמ' 61-71 ‬ 1991
 
26,432

עריכות