מלאכת חורש – הבדלי גרסאות

'''מלאכת חורש''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]], הנחשבות למלאכה מכיוון ששימשו למלאכת ה[[משכן]]. במשכן, היו [[זריעה|זורעים]] [[זרע (בוטניקה)|זרע]]ים שונים כדי להצמיח חלק<ref>חלק אחר יובא למשכן ממקומות אחרים</ref> מהעשבים והצמחים השונים שהיו דרושים לצורך [[סממני הקטורת]] ו[[שמן המשחה]]<ref name="ירושלמי מז א">ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, א בדפוס וילנא)</ref>., ולצורך הזריעה [[חרישה|חרשו]] את הקרקע.

שיעורה כל שהוא (בכדי לזרוע גרגר אחד של [[חיטה]]{{הערה|ירושלמי פרק ז'.}})

חכמים אסרו אף עשיית צרכים בשדה חרוש, שמא ישכח ויטול רגב אדמה לכסות את צרכיו{{הערה|{{בבלי|שבת|פא|ב}}.}} משחק ב[[גולות]] באזור שאינו מרוצף<ref>בבלי, עירובין קד, א (שם מדובר על [[אגוז|אגוזים]] ו[[תפוח|תפוחים]] - גולות עתיקות</ref>.

דוגמה לאיסור השוואת גומות היא אדם שירק מפיו רוק שהפריע לו. חז"ל אסרו על אדם זה לשפשף את הרוק בקרקע באופן רגיל לאחר שירק, ורק דרך הילוכו, באופן שאינו משפשף במיחד את הרוק, כך שלא שייך חשש שמא יבוא להשוות גומות, מותר לו לדרוס את הרוק{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כא|ב}}.}}.

מ[[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]] של המלאכה, חפירת [[בור (חלל באדמה)|בור]] (שלא בתוך בניין), סיקול שדה מאבנים וכל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה. פעולות אלו נחשבות לתולדותיה של מלאכת חורש, שכן כמו שחרישה מכשירה את הקרקע לזריעת הצמחים, גם הן מכשירות את פני הקרקע לזריעה - בעקיפין<ref>לרשימה יותר כוללנית (המשקפת את המציאות החקלאית בארץ ישראל בתקופת התלמוד) ראו: ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, ב בדפוס וילנא).</ref>.

מחלוקת המוזכרת פעמים מספר ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{בבלי|שבת|כב|א}}.}}{{הערה|{{בבלי|שבת|כט|ב}}.}}{{הערה|{{בבלי|שבת|מו|ב}}.}}}}}}, היא המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי שמעון]] על אדם הגורר [[ספסל]] או [[שולחן]] על העפר, באופן שייתכן שיגרם חריץ, אם כי אין הדבר [[פסיק רישיה]] (לא בטוח שיגרם חריץ), לפי רבי יהודה אף כי אין בכך כוונה ליצור תלם, אין לגרור ספסל על הקרקע שמא יגרם חריץ, רבי שמעון אומר שדבר שנעשה ללא כוונה מותר, מותר לגרור ספסל קל שלא מובון מאליו שיגרם חריץ על ידי גרירתו.

לפי הסברו של [[רש"י]], ב[[מסכת ביצה]]{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|ב}}.}}, חלוקים שני תנאים לפי שיטתו של רבי יהודה, האם מותר לגרור [[עגלת תינוק]] בשבת, שכן במצב רגיל, כאשר גלגי העגלה עובדים באופן תקין, הם אינן גורמים לחרישה אלא לכבישת העפר. ההבדל בין חרישה לכבישה, הוא שחרישה היא גרימת חריץ בקרקע על ידי סילוק העפר לצדדים, ואילו כבישה היא כבישת העפר פנימה. לפי דיעה אחת, יש לחשוש שמא גלגלי העגלה יפסיקו את פעולתם דבר שיגרור לחרישה, ולפי דיעה שנייה אין לחשוש לכך. לפי הסבר [[תוספות]]{{הערה|ד"ה עגלה}} מדובר בעגלה המיועדת ללימוד הליכה לילדים קטנים, יש לה שלושה גלגלים, הילד הולך תוך כדי אחיזה בעגלה, וכך לומד ללכת.

* [http[s://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%9C_אגלי טל -_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A9 מלאכת חורש|מלאכת חורש]] מתוך [[אגלי טל]] באתר [[ויקיטקסט]]