מסך הבערות – הבדלי גרסאות

מכיוון שאינם יודעים את מצבם בעולם האמיתי, אלא רק בעולם המלאכותי שמאחורי 'מסך הבערות', אין מתדיינים אלו יכולים להפעיל שיקול דעת מגזרי או פרטיקולרי. כל אחד מהם דואג, כמובן, לאינטרס האישי שלו, והוא זהיר מאוד שלא להיחשף לסיכון. כך, למשל, אם יגיעו המתדיינים למסקנה שהחברה האידיאלית היא חברה שכוללת עבדים, ברור שחלק מהם יהיו לעבדים כשיורם "המסך", ולכן סביר להניח שיתרחקו מהכרעה שעלולה להביא עליהם עבדות. על פי רולס, אדם רציונלי ואוטונומי הפועל מתוך שיקול של אינטרס עצמי, יפעיל במקרה מסוג זה את כלל ה[[מקסימין]], הלקוח מ[[תורת המשחקים]], ושעל פיו הוא יבחר באופציה שנזקה הוא הקטן ביותר, גם אם יש סיכוי לרווח גדול אם יבחר באופציה אחרת.

על פי רולס, התוצאה הצפויה מהתדיינות מאחורי מסך של בערות היא בחירה בכללים המבוססים על עקרונות של "צדק כהוגנות" - מערכת של שני עקרונות המבטאים את הדרך שבה אמורה לפעול חברה [[ליברליות|ליברלית]] ו[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] סדורה היטב.

יישומם של עקרונות אלו יביא, לדעת מרבית פרשניו של רולס, ליצירת [[מדינת חוק]] בעלת אלמנטים של [[מדינת רווחה]], המכבדת את [[שוק חופשי|השוק החופשי]], וסובלתומרשה פערים חברתיים, תוךאך גם דואגת לצמצמם דאגהואף לצמצומםפועלת ולרווחתלרווחת החלשים שבה. ייחודו של משל "מסך הבערות" הוא בכך שאינו מבסס את יסודות הסדר החברתי על מושגים כ"קידמה" או "סולידריות", אלא על בסיס של אינטרס עצמי של מתדיינים נטולי פניות.{{הערה|גל גרזון, "ליברליזם - קשרים, הקשרים ביקורות", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2004 עמ' 138}}

הספר "תיאוריה של צדק", שהציג את השיטה הפילוסופית של "מסך הבערות", נחשב, מאז פירסומו בשנת [[1971]], לספר בסיס ב[[פילוסופיהמחשבה פוליטיתמדינית|פילוסופיה הפוליטית]]. בספרים מאוחרים יותר הרחיב רולס את תורתו, שיפר אותה ושינה אותה, אך השיטה הפילוסופית של "מסך הבערות" נותרה בין תרומותיו הבולטות והחשובות למחשבה המדינית ולפילוסופיה.