הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל שלמה בן-מאיר"

מ
הגהה
מ (הגהה)
*[[סגן שר]] [[משרד הבריאות|הבריאות]]
|}}
הרב ד"ר '''ישראל שלמה בן מאיר''' (לשעבר רוזנברג) ([[13 באוגוסט]] [[1910]] - [[4 באפריל]] [[1971]]) היה [[חבר הכנסת]] ו[[סגן שר]] בממשלות ישראל.
 
==טרם העלייה לארץ==
 
==הסרת חסינותו==
מאז נבחר לחבר כנסת נשמעו רינונים נגדו על עבירות כלכליות שכביכולשביצע ביצעלכאורה, שהפיקנטיבהם שבהםהאשמתו היה שהוא היהשהיה מעורב בהברחת שעונים במסווה של קופסאות בשר כשר{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|הקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון|930660|05/12/2007}}}}. בשנת 1953 היחידה הכלכלית של המשטרה ויחידת חקירה של [[משרד המסחר והתעשייה]] בדקו את הטענות ולא מצאו חומר מספיק להאשמה. אולם הרינונים נמשכו ובין השאר פורסמו האשמות נגד בן מאיר על ידי [[מלכיאל גרינוולד]]. במהלך משפטו של גרינוולד על האשמותיו נגד [[ישראל קסטנר]] אף העלה עורך דינו, [[שמואל תמיר]], את הטענה שקסטנר הציע לטשטש האשמות נגד רוזנברג על הברחת בשר תמורת השתקת ההאשמות של גרינוולד נגדו {{הערה|{{מעריב||ההציע קסטנר לטשטש הברחת בשר להשתקת גרינוולד|1954/03/02|00107}}}}. באביב של 1954 ביקשו אנשי [[שורת המתנדבים]] לפרסם כרוז עם האשמות נגד בן מאיר. אולם כאשר ראו את פעולתו הנחרצת של [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[חיים כהן]] נגד [[שלמה לורנץ]] פנו למזכירו של ראש הממשלה אשר הפנה אותם אל היועץ המשפטי לממשלה. לאור החומר שמסרו לו אנשי שורת המתנדבים, הורה כהן במאי 1954, על פתיחת החקירה מחדש ואנשי המשטרה פשטו על משרדי המזרחי בבית מאיר בירושלים {{הערה|{{מעריב||מה מסתתר מאחורי פרשות לורנץ-רוזנברג|1954/05/25|00203}}}}.
 
לבן מאיר, שכיהן אז כסגן שר הסעד, נודע הדבר מפרסום ב[[ידיעות אחרונות]]. הוא הגיב למחרת מעל בימת הכנסת, טען שמדובר בעלילה, דרש שהמשטרה תמצה את החקירה כדי לטהר את שמו והודיע שהוא משעה את עצמו מתפקידו עד סיום החקירה {{הערה|{{דבר||סגן השר רוזנברג ביקש חופשה עד לגמר החקירה בהאשמה נגדו|1954/05/25|00112}}}}. החקירה נמשכה מספר חודשים ורוזנברג התלונן על הסחבת בניהול החקירה {{הערה|{{דבר||המשטרה חוקרת בעניין הרב רוזנברג|1954/09/08|00104}}}} ואף דרש לחזור לתפקידו כסגן שר לאור הסחבת {{הערה|{{מעריב||סגן שר הסעד דורש לשוב לכהונתו|1954/09/03|00100}};{{מעריב||המשך|1954/09/03|00200}}}}. בסופו של דבר החקירה העלתה מעט מאוד, אולם לגבי מקרה אחד של העברת תרומה משוויץ לישראל לאחד מהמוסדות הקשורים למזרחי טען היועץ המשפטי שיש להעמיד את בן מאיר לדין ועל כן ביקש להסיר את [[חסינות]]ו. בן מאיר הסכים להסרת חסינותו והיא הוסרה ללא מתנגדים. מקרהו של בן מאיר הובא בפני שופט חוקר שבדק את הראיות וזיכה את בן מאיר באומרו שהיועץ המשפטי לא הביא ראיות לעבירה {{הערה|{{דבר||הרב רוזנברג זוכה מחוסר הוכחות|1955/01/17|00109}}}}, לאור סתירות שנמצאו בעדותו של העד הראשי [[מרדכי נורוק]], אף הוא ח"כ מהמזרחי.
424

עריכות