תקופת הגיבוש האתיופית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''תקופת הגיבוש''' או '''תקופת השיקום''' הייתה מעין תקופת '''רסטורציה [[אתיופיה|אתיופית]]''' במהלכה [[האימפריה האתיופית]], שהייתה בתהליכי התפוררות עברה תהליך איחוד וה[[קיסר אתיופיה|קיסר]] קיבל את כוחו בחזרה. בתקופה זו הייתה מודרניזציה מסוימת במדינה, שברקע הכוחות ה[[קולוניאליזם|קולוניאליסטים]] השולטים מסביבה.
 
[[השושלת הגונדרית|הקיסר הגונדרי]], [[יואס הראשון, קיסר אתיופיה|יואס הראשון]], נרצח ב-[[1769]] ויחד איתו פחתה חשיבותה של ה[[קיסרות]]. לאחר מכן נשלטה האימפריה האתיופית על ידי [[מיכאל סהול]], ה[[ראס]]<ref>שווה לתואר דוכס האירופי</ref> של [[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]] שאייש את אזור [[גונדר]] ו[[באגמדיר]]. ה[[אימפריה]] נשארה במצב כאוטי, וסבלה מעימותים ומ[[מלחמת אזרחים]], שנמשכו עד אמצע [[המאה ה-19]]. תקופה זו של שיקום אתיופיה נפתחה רשמית עם הכתרתו של ה[[דג'זמאץ]]<ref>תואר אצולה אתיופי השווה לתואר האירופי [[רוזן]].</ref> קאסה היילו לקיסר [[תיאודרוסתוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תיאודרוסתוודרוס השני]] ב-[[1855]] שמאחד את אתיופיה, מנסה לחסל את השיטה [[פיאודליזם|הפיאודלית]] ולמשוך את ה[[כנסייה]] תחת שלטון ה[[ממשלה]]. תקופה זו מסתיימת עם התבוסה האתיופית תחת שלטונו של הקיסר [[היילה סלאסי]] ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] שהתרחשה ב-[[1936]].
{{היסטוריה של אתיופיה}}
 
== תקופת האיחוד: תיאודרוסתוודרוס השני ==
=== רקע: עלייתו של קאסה היילו ===
{{ערך מורחב|תקופת השופטים האתיופית}}
קאסה היילו נולד ב-[[1818]] לתוך המציאות של [[תקופת השופטים האתיופית]], תקופה זו שהתאפיינה ב[[מלחמת אזרחים]] ובמלחמה בין [[מצביא]]ים, נסיכים ואצילים מקומיים שחלקו את האימפריה ביניהם ולחמו באופן קבוע. קיסרי [[השושלת הסולומונית]] של אותה תקופה היו למעשה בובות שנתמכו על ידי מצביא אחד, והופלו על ידי מצביא אחר וחוזר. אזורים באימפריה שהיו ממלכות אוטונומיות כמו [[גוג'אם]] ו[[שאווה]] נשלטו על ידי ענפים אחרים של השושלת הסולומונית ובשאווה השליט המקומי [[סהלה סלאסי]] הכריז על עצמו כמלך<ref>מדובר כאן בשינוי התואר של שליטי שאווה על ידי סהלה סלאסי ממארידאזמאץ' ("מפקד מפחיד") למלך.</ref>.
 
[[תמונה:Emp Tewodros supervising crossing of the Blue Nile mod Pur.jpg|שמאל|ממוזער|225px|תיאודרוסתוודרוס השני חוצה את הנילוס הכחול.]]
בתחילה קאסה היילו התחיל את דרכו כשיפטה<ref>מילה בגעז המתארת אדם שהוצא אל מחוץ לחוק או בתרגום חופשי [[פושע]].</ref> מכיוון שהקיסר [[יוהנס השלישי, קיסר אתיופיה|יוהנס השלישי]] השתלט על קווארה האחוזה הפיאודלית של משפחתו של קאסה היילו הוא התמרד כנגדו והוצא אל מחוץ לחוק. קאסה היילו אגר עם הזמן כוח ותמיכה מהתושבים, שלהם הוא חילק [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ו[[דגן]]<ref>סואן רובינסון, מלך המלכים: תיאודרוסתוודרוס של אתיופיה, עמוד 36.</ref> ובהמשך היה מסוגל לא רק לשלוט באדמת אבותיו [[קווארה]] אלא היה מסוגל לשלוט בכל מחוז [[דאמבייה]].
 
=== הלחימה כנגד צבא הקיסר ===
 
כאשר תיאודרוסתוודרוס השני נעשה חזק מדי מכדי שאפשר להתעלם ממנו, הוא מונה ל[[דג'אזמאץ]] של [[קווארה]] על ידי הקיסרית מנאן והתחתן עם נכדתה תוובץ' עלי, בתו של [[ראס]] [[באגמדיר]] [[עלי השני, צ'יף יג'ו|עלי השני]] וסגן הקיסר ב-[[1845]]. ב[[אוקטובר]] [[1846]] תקף קאסה היילו ובזז את אזור [[דאמבייה]]<ref>העיר [[גונדר]] נמצאת במרכזה.</ref>, בינואר [[1847]] הוא המשיך בתוכניתו לכבוש את [[גונדר]]. כאשר קאסה ביטל את תוכניתו לכיבושה של גונדר, הקיסרית מנאן שלח את צבאה צפונית ל[[אגם טאנה]], קאסה היילו הביס בקלות את [[צבא]] הקיסרית ולקח אותה בשבי יחד עם בעלה הקיסר [[יוהנס השלישי, קיסר אתיופיה|יוהנס השלישי]]. בנו החורג של הקיסר וסגנו [[עלי השני, צ'יף יג'ו|עלי השני]] בחר לתת ולשאת עם קאסה היילו, עלי השני נתן לקאסה היילו לשלוט בכל האזור שמ[[צפון]] ומ[[מערב]] ל[[אגם טאנה]] ובתמורה לכך שישחרר את אמו מהשבי.
[[תמונה:Ethiopia Map-1850.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אתיופיה בסביבות 1850]]
משנת [[1852]] ועד ל-[[1855]] אחרי סדרת לחימה עיקשת בין הצדדים ללא שום הפסד של קאסה היילו הקיסרית מאנן ובנה עלי השני נהרגו ב[[קרב אישחל]].
 
=== המערכה במזרח: וואלווולו, וג ולסתה ===
 
לאחר שהצליח להביס את צבא הקיסר תיאודרוסתוודרוס היה כעת השליט המרכזי ביותר בצפון ולכן הוא החליט שכעת זה הזמן לאחד את ה[[אימפריה]] תחת שלטון אחד וחזק. הוא החל לצעוד עם כוחתיו אל עבר מחוזות [[וואלו]], [[לסתה]] וו[[וג]] ב[[מרץ]] [[1855]] והוביל מערכה אכזרית לכיפוף האזור תחת שלטונו. השליטים המקומיים [[שושלת יג'ו]] וה[[זאגווה]] התנגדו באופן עז לכוחותיו של הקיסר כמו כן גם ה[[מאמדוץ']] ה[[מוסלמים]]. בווג ובלסתה הלחימה הייתה אכזרית ואחת מהדוגמאות הם שהיורש לכתר [[וגשום]] מהזאגווה [[גברה מדהין]]‏‏<ref>אביו של וגשום גובזה ידוע גם כקיסר [[תקלה גיורגיס השני]].</ref> הוצא להורג ונתלה על עץ, מהלך זה של הקיסר גרם לפחד וכעס בווג ובלסתה. במחוז וואלו במקביל התנהל מאבק ירושה בין האחים למחצה לכתר וואלו משושלת המאמדוץ' [[אבא ווטאוו]] ו[[האימאם אמאדה]] מאבק שהגיע ללוחמה בין המחנות אך שניהם התאחדו בסופו של דבר ונלחמו כנגד הקיסר באכזריות רבה. המשך המערכה בוואלו הוביל להתנגדות רבה יותר והקיסר השיב באכזריות שכללה קטיעת אברים, בסופו של דבר הקיסר לכד את אבא ווטאוו וכלא אותו ב[[מקדלה]] ב-[[12 בספטמבר]] ובכך הסתיימה הלחימה בת ה-7 חודשים לכיבוש וואלו ביום השני ל[[ראש השנה האתיופי]], מאוחר יותר האימאם אמאדה נתפס גם הוא ויחד עם תומכיו ה[[אצילי]]ם נאסר, אמאדה הוטבל לנצרות והקיסר הפך לסנדק שלו, מקדלה נהפכה לבית כלא של אסירים פוליטיים.
 
=== המערכה בדרום: כיבוש ממלכת שאווה ===
[[תמונה:ST-Theodore.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקסר תיאודרוסתוודרוס: גור אריה יהודה.]]
הקיסר הפנה כעת את צבאו אל עבר ממלכת [[שאווה]]. שאווה בזמן [[תקופת השופטים האתיופית|תקופת השופטים]] הכירה בקיסר שישב ב[[גונדר]] כסמל ותפקדה למעשה כ[[מונרכיה|ממלכה]] עצמאית שנשלטה על ידי ענף של [[השושלת הסולומונית]] והשיא היה כאשר שליטה [[סהלה סלאסי]] שינה את תואר השליטים של שאווה מ"מארידאזמץ" ("מפקד מפחיד") ל"נגוס" ("מלך") ושלט בשאווה ביד ברזל בלי התערבות מגונדר. סהלה סלאסי מת ויורשו [[היילה מאלכות]] היה זה שצריך להמודד מול כוחות הקיסר, מלך שאווה הכין את צבאו אך יותר מאוחר חלה ולא יכל לעמוד בראש צבאו למרות שאירגן אותה, כוחות הקיסר חצו את הגבול בין [[וואלו]] לשאווה לתוך מחוז [[מאנז]] ובמקביל היילה מאלכות נפטר ממחלתו. מותו של מאלכות גרם למשבר בשאווה ופורר את ה[[צבא]] שאירגן, בעקבות זאת הנשים החזקות בממלכת סבתו [[זנאבווורק]] ואמו [[באזביש]] מהירו לבירת שאווה לעצור את התפוררות הממלכה וההתנגדות אך נעצרו על ידי כוחותיו של [[אבטו]] [[היילה מיכאל]] אחיו למחצה של המלך המנוח הנאמן לקיסר תיאודרוסתוודרוס. הכוח הקיסר שכבש את מחוז [[מאנז]] המשיך דרומה וכבש את [[דברה ברהן]] וערים נוספות. נראה כי שאווה לקראת כיבוש והיא מתפוררת גם מבפנים, בגידתו של אבטו היילה גרמה לכעס באצולה השוואנית ולכן קבוצה שבראשה עמד [[אטו באזביה]] המליכה את בנו של היילה מאלכות, [[סהלה מריאם]]‏‏<ref>שם ילדותו של ‏הקיסר לעתיד [[מנליק השני]].‏</ref> בן התשע למלך שאווה והתנגדו תחת דגלו ושמו. הניסיון להתנגדות לכוחות הקיסר היו חסרות תועלת ושאווה נכבשה על ידי הצבא הקיסרי, סהלה מריאם ואצילי שאווה הובאו ונכלאו במקדלה.
 
ב-[[9 בפברואר]] [[1855]] גבר קאסה על השליט האחרון ב[[תקופת השופטים האתיופית]] הדג'אזמאץ [[וואבה היילה מריאם]] ה[[טיגראינים|טיגראיני]]. לאחר מכן, הקיסר לשעבר סהלה דנגל שהומלך והודח חמש פעמים הפציר בקאסה היילו למנות אותו לקיסר והוא סירב, גורלו של הקיסר לשעבר יוהנס השלישי לא היה מוות אלא הוא טופל טוב על ידי קאסה היילו. קאסה היילו הומלך כקיסר אתיופיה בשם תיאודרוסתוודרוס השני בכנסיית [[וואבה דאראסגה מריאם]], על ידי ה[[ארכיבישוף]] של [[הכנסייה האתיופית]] ה[[אבונה סלמה השלישי]].
 
=== תיאודרוסתוודרוס השני: השלטון ===
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[תיאודרוסתוודרוס, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]] · [[המשלחת הבריטית של 1868 לאתיופיה|המשלחת הבריטית לאתיופיה]]}}
בזמן שלטונו של תיאודרוסתוודרוס כקיסר, הוא שם לו למטרה לאחד ולפתח את המדינה. הוא שאף לבנות צבא מודרני וריכוזי המבוסס על בירוקרטיה מסודרת ותקשורת מפותחת. כמו כן הוא ניסה לעניין את האירופאים בברית משותפת על בסיס האיבה לעולם המוסלמי.רעיונותיו לא מומשו מכיוון שהיה עסוק בכיבושים נרחבים ומכיוון שהאירופאים היו אדישים לבקשותיו וראו בו גורם זניח. כאשר תיאודרוס העביר את עיר הבירה מ[[גונדר]] ל[[דברה תבור]] ויותר מאוחר ל[[מקדלה]] הוא כבר שלט ב[[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]], ב[[וואלו]] ב[[שוואה]] וב[[גוג'אם]]. על מנת שלא יקרה שוב מלחמות אזוריות בין המצבאים השונים הקיסר כלא את רוב האצילים המשפעים ביותר במקדלה, בין האסירים היה נסיך הכתר הצעיר של [[שאווה]] סהלה סלאסי (ידוע יותר בשם [[מנליק השני]]). תיאודרוסתוודרוס גידל למעשה את הנסיך הצעיר ואפילו נשא אותו לבתו [[אליטש תיאודרוסתוודרוס]]. מריאם ברח לבסוף ממקדלה ונטש את אשתו ובכך פגע בקיסר באופן אישי. לאחר שאשתו מתה הקיסר נישא שוב, ומאשתו השנייה נולד לו יורש [[אלמיהיו תיאודרוסתוודרוס]].
[[תמונה:1867-68 Abyssinia Expedition, (47), Magdala, sentry post over gate, (Custom).jpg|שמאל|ממוזער|225px|הבריטים במקדלה]]
במשך שלטונו של תיאודרוסתוודרוס האזור של [[ים סוף]] צויין על ידי מלחמה קבועה בין [[האימפריה העות'מאנית]] ל[[מצרים]] שניהם אויבים מושבעים של אתיופיה, ובהזדמנויות מרובות ניסו להשתלט על אתיופיה. בעקבות זאת ניסה תיאודרוסתוודרוס לכרות ברית עם [[האימפריה הבריטית]]. ב[[אוקטובר]] [[1862]] הוא שלח מכתב למלכה ויקטוריה שתעזור לו להילחם כנגד העות'מאנים. המכתב נענה רק כעבור שנתיים, כאשר הקיסר כלא [[אזרח]]ים בריטים. בעקבות כלאית האזרחים הבריטים ב-[[1868]] הצבא הבריטי הגיע לאתיופיה עם כ-32,000 חיילים על מנת להביס את תיאודרוסתוודרוס. הבריטים סיכמו עם [[יוהנס הרביעי|קאסה מרצ'ה]] שהוא יוביל אותם למקדלה דרך [[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]] תמורת כסף וכלי [[נשק]]. תיאודרוסתוודרוס הכין את צבאו לקרב ב[[אמבה מריאם|מקדלה]], במקום שבו הוחזקו האזרחים הבריטים. הבריטים החלו את המתקפה ב-[[10 באפריל]] [[1868]] ולמחרת שחרר הקיסר את האסירים, אך לא היה די בכך כדי להציל את חייו של הקיסר. ב-[[13 באפריל]] הבריטים תקפו בפעם האחרונה ובאותו הערב תיאודרוסתוודרוס השני התאבד.<br />לפני שהבריטים עזבו את [[אתיופיה]] הם העלו את מקדלה באש.
 
=== חזרה לתקופת השופטים: וגשום גובזה ===
{{ערך מורחב|תקלה גיורגיס השני}}
עקב מותו של הקיסר תיאודרוסתוודרוס והנסיגה של הכוחות הבריטיים ממקדלה, וגשום גובזה הכריז על עצמו כ[[קיסר אתיופיה]] בשם [[תקלה גיורגיס השני]]. גיורגיס ביסס את תביעתו לכתר מכיוון שטען שהוא צאצא של [[השושלת הסולומונית]] דרך אמו שהייתה אחותו של קיסר אתיופיה לשעבר [[סהלה דנגל]] גיורגיס הוא גם צאצא של [[שושלת זאגווה]] דרך אביו ולכן הוא הראה שיש לו שני ייחוסים לבתים היסטוריים וחשובים בהיסטוריה האתיופית. גיורגיס היה מאותגר על ידי השליטים המקומים שלא הכירו בו כקיסר כמו [[קאסה מרצ'ה]] הטיגראיני שהיה בעל נשק מודרני שקיבל מהבריטים כאות תודה לעזרתו כנגד הקיסר תיאודרוסתוודרוס, דג'אזמץ' [[דאסטה גוואלה]] שליט [[גוג'אם]], [[מנליק השני]] מלך [[שאווה]], [[עלי פאריס]] שליט [[וואלו]] ו[[ראס ווולד מאריאם]] מ[[באגמדיר]] כל אלו לא הכירו בו כקיסר הלגיטימי. על מנת שהשליטים המקומים יכירו בו לגיורגיס לא הייתה ברירה אלא ללכת בדרך הצבאית, תקלה בחר בגוג'אם כראשונה והביס את כוחותיו של דאסטה גוואלה, הוא החליף את דאסטה גוואלה כשליט של גוג'אם ומינה את [[בלמראס אדאל]] בן דודו של דאסטה גוואלה. בעקבות זאת השליטים האחרים ראו שגיורגיס יכנס בהם והם ניהלו במסווה של טקסי נשואים אחותו [[לאקץ' גאברה מאדהין]] התחתנה עם שליט גוג'אם החדש, אחיו למחצה [[היילו ווולד קירוס]] נישא לבתו של ראס [[דארג סאהל סאלאסי]] בן דודו של מלך שאווה מנליק השני [[טיסמה דארג]]. עם הפיוס של ה[[מערב]] וה[[דרום]] גיורגיס פנה כעת מזרחה ל[[וואלו]], גיורגיס הביס את כוחותיו של עלי פאריס. מותו של [[אבונה סאלמה השני]], וההיעדרות של [[ארכיבישוף]] חדש מ[[מצרים]], מנעו מגיורגיס להיות קיסר על פי חוק. מרצ'ה שהיה במשא ומתן עם פטריאך אלכסנדריה דרש לשלוח ארכיבישוף חדש שיכתיר אותו לקיסר אתיופיה, כעת גיורגיס היה חיב להביס את מרצ'ה מכיוון ששלט בכל דרכ הגבול ב[[צפון]], גיורגס הכין את צבאו וצעדו דרך [[סימיאן]] לתוך מערב טיגראי וחנו ליד העיירה [[עדי ארקאי]]. הקרב בין כוחותיו של גיורגיס לצבאו של מרצ'ה החל ב-[[11 ביולי]] [[1781]] צבאו של גיורגיס שהיה גדול הפסיד בקרב ליד העיר [[עדווה]] גיורגיס נתפס ולאחר שנה בשבי הוא מת.
 
== תקופת המלחמה: יוהנס הרביעי ==
שורה 62:
=== סהלה מריאם: שנים מוקדמות ===
{{הפניה לערך מורחב|מנליק השני}}
כילד, סהלה מריאם נלקח מביתו יחד עם אצילים רבים על ידי תיאודרוסתוודרוס השני. תיאודרוסתוודרוס לא התאכזר אליו והתנהג אליו כבנו וכיורש עתידי משום שלא היו לו ילדים. תיאודרוסתוודרוס בתקופה הזו היה למעשה אביו ומורהו. על מנת להראות קירבה בין שניהם, התחתן סהלה מריאם עם בתו [[אליטש תיאודרוסתוודרוס]]. סהלה, שהרגיש ניכור כלפי תיאודרוסתוודרוס מכיוון שכלא אותו ואת משפחתו, החליט לברוח ממנו חזרה ל[[שוואה]]. עם חזרתו, הצליח להדיח את השליט שמונה על ידי תיאודרוסתוודרוס והחל ליזום התקפות כנגד תיאודרוסתוודרוס, התקפות שנכשלו.
 
=== מנליק השני: מסעות הכיבוש ===
{{הפניה לערך מורחב||ערכים= [[ממלכת שאווה]] · [[המירוץ לאפריקה]] · [[התרחבותה של האימפריה האתיופית]]}}
[[תמונה:Menilek II 4 .jpg|שמאל|ממוזער|225px|מנליק השני "הכובש".]]
לאחר שתיאודרוסשתוודרוס מת תקלה גיורגיס השני המליך עצמו לקיסר, למרות שמנליק רצה להמליך את עצמו ל[[קיסר אתיופיה|קיסר]] הוא לא עשה זאת על מנת לא להיכנס לסכסוכים פנמיים אחרי שגיורגיס מת קאסה מרצ'ה הכתיר את עצמו לקיסר ושוב מנליק שחשק בתואר הקיסרי וויתר ולא נלחם עד הסוף על הכתר. בתקופה זו שהוא היה בצד הוא למעשה הרחיב את ממלכתו [[שאווה]]. מזרח [[גוראגה]] נכבשה כמעט ללא כל התנגדות אך היה קושי עצום בלכבוש את אזור [[ארסי]] וכל האזור ה[[מערב]]י משאווה. אחרי שהביס את מלך [[גוג'אם]] [[תקלה היימנות, מלך גוג'אם|תקלה היימנות]] בשנת [[1882]] מנליק יכל לכבוש ולספח את [[לאקה נקמט]], [[לאקה קאלם]], את ממלכות [[אזור גיב]] [[ממלכת גארה|גארה]], [[ממלכת גומה|גומה]], [[ממלכת גארו|גארו]], [[ממלכת גאמה|גאמה]], [[לימו-אנאראה]] אך לא את [[ממלכת ג'ימה]] הסכימה להיות מדינת חסות של שאווה, יחד עם ג'ימה שאווה הצליחה לכבוש את [[מחוז ילובור|ילובור]], [[קולו]] ו[[קונטה]] בשנת [[1889]], [[קמבטה]] נכבשה ב-[[1890]], שנה מאוחר יותר נכבשו [[אוגדן]], [[מחוז בלה|בלה]] ו[[מחוז סידאמו|סידאמו]] ובכך הצליחה לספח את [[גמו גופה|גופה]] ו[[ממלכת וואליטה|וואליטה]] ב-[[1894]] שלוש שנים אחרי כן [[ממלכת קאפה]] נכבשה. כאשר ה[[מצרים]] פינו את אזור [[הרר]] במאי [[1885]] האמיר עבדולהי החל לשלוט בהרר, עבדולהי היה מוסלמי קיצוני שהציק לתושבים הנוצרים בממלכתו. כאשר נוצרים איטלקיים נרצחו על ידי חילי האמיר ב[[אוגדן]] ב[[אפריל]] [[1886]], מנליק השני ראה את זה כתירוץ ונכנס עם צבאו להרר<ref>הסיבה האמיתי לכיבושה של הרר הייתה המיקום הנוח שלה בדרך לעיר טג'ורה שבג'יבוטי, ובכך שהיא הייתה עיר כלכלית חשובה.</ref>. אך לפני שמנליק תקף, הוא הציע לאמיר של הרר להפוך את מדינתו למדינת חסות של שאווה, האמיר סירב ופתח בתקפה על מנליק ב-[[6 בינואר]] [[1887]]. מנליק הביס את האמיר שברח ל[[סומליה]], מנליק מינה את בן דודו [[ראס מקונן|ווולדה מיכאל גודסה]] אביו של [[היילה סלאסי]] כמושל [[הרר]]. [[תמונה:Menelik campaign map 1 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיבושי מנליק וקרבות נגד הסודאנים והאיטלקים]]
כאשר מנליק השני הוכתר כקיסר אתיופיה הוא שלט על אימפריה גדולה ממה שיורשיו השאירו לו. בעקבות הכיבושים הללו היסטוריונים רבים משווים את מנליק השני לקיסר [[עמדה ציון הראשון]] מתקופת [[תור הזהב של אתיופיה|תור הזהב]] שבתקופתו כל השטחים הללו בדרום היו חלק מ[[האימפריה האתיופית]].