ציר הרשע – הבדלי גרסאות

ב־[[20 במרץ]] 2003 ([[19 במרץ]] בוושינגטון), [[מלחמת עיראק|תקפה]] ארצות הברית את עיראק כחלק ממאבקה ב"ציר הרשע" והדיחה את שלטונו של [[סדאם חוסיין]]. בעקבות דשדושה של ארצות הברית בעיראק, ממשל בוש נקט בגישה של בידוד ומשא ומתן לא ישיר עם מדינות הציר האחרות. מול איראן התנהל המשא ומתן עם שלוש המדינות הארופיות [[גרמניה]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]] (ה-EU3), תוך מעורבות של מתאם מדיניות החוץ של [[האיחוד האירופי]] [[חוויאר סולאנה]]. עם העברת הסוגיה הגרעינית לטיפול [[מועצת הביטחון של האו"ם]] הצטרפו [[רוסיה]] ו[[סין]] למשא ומתן. המגעים עם צפון קוריאה מתנהלים במסגרת [[שיחות השש]] הכוללות את צפון קוריאה, [[דרום קוריאה]], [[סין]], [[יפן]], [[רוסיה]] ו[[ארצות הברית]]. בין איראן וצפון קוריאה והמדינות שניהלו עימן משא ומתן הושגו מספר הסכמים שהופרו (בין היתר: [http://www.iaea.org/NewsCenter/Focus/IaeaIran/statement_iran21102003.shtml הצהרת טהראן] מאוקטובר 2003, [http://www.armscontrol.org/country/iran/ParisAgreement.asp הסכם פריז] מנובמבר 2004 עם איראן, הצהרת ה-[[19 בספטמבר]] [[2005]] עם תום שיחות השש, הסכם ה-[[13 בפברואר]] 2007 בסבב החמישי של שיחות השש). ב-[[2 במאי]] 2011, חוסל [[אוסאמה בן לאדן]], מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה, במהלך "[[מבצע חנית נפטון]]" על ידי יחידת הקומנדו [[אריות הים]] של הכוחות המזויינים של ארצות הברית, כ-50 ק"מ צפונית ל[[אסלאמאבאד]], בירת [[פקיסטאן]], ובכך ניתנה מכה קשה לטרור. ב-[[14 במאי]], [[2011]], חשף דו"ח סודי של צוות מומחים שמינתה [[מועצת הביטחון של האו"ם]], כי [[צפון קוריאה]] ו[[איראן]] מפרות את הסנקציות שהטילה המועצה על שתיהן, באמצעות החלפה מתמשכת וסדירה של טכנולוגיות [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]], דרך "מדינה שלישית שכנה" (לדברי דיפלומטים -[[סין]]).<ref>{{ynet|סוכנות רויטרס|דיווח: טכנולוגיות טילים מצפון קוריאה לאיראן דרך סין|0,7340,L-4068505,00|14.5.2011}}</ref> ב-[[2011]] [[קונדוליסה רייס]] הוסיההוסיפה לרשימה את [[בלרוס]],[[מינאמר]],ו[[זימבבווה]]