פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 8 שנים
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:שבת פט א|מסכת שבת, דף פ"ט, א']]; [[S:נזיר לב א|מסכת נזיר, דף ל"ב, א']].}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[S:גיטין פו ב|מסכת גיטין, דף פ"ו, ב']].}} מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה [[גוי]]ה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר ([[כישוף|לחש]]), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה<ref>בבלי, חולין קה ע"ב.</ref>.
 
כאביו, היו לו קשרים עם הריש גלותא. זה האחרון אף שאל אותו שאלות הלכתיות{{הערה|שבת קסו א}} ורבה בר רב הונא אף בא לביקור בביתו יחיחד דעםעם רב חסדא, ולא ישן בסוכה בטענה ש"שלוחי מצווה" הם ופטורים מהסוכה{{הערה|סוכה י א, וראה סוכה כו א}}. למרות זאת היו לו מריבות עם אנשי הריש גלותא{{הערה|סנהדרין ה א}}.
 
לאחר פטירתו של רב הונא לא מונה בנו רבה למלא את מקומו, למרות שכבר היה באותה עת בן שישים, ואת מקומו מילא רב חסדא שכבר היה אז בן שמונים והיה תלמיד חבר של רב הונא, וגם לא התמנה רב חסדא למלא את מקומו של רב הונא מיד עם פטירתו מפאת כבודו של רב יהודה, ורק בשנת תר"י לשטרות, שנתיים לאחר פטירת רב הונא מונה רב חסדא לראשות ישיבת סורא, ורבה בר רב הונא היה דיין בסורא, ויחד דנו בבית הדין{{הערה|שבת י א}}