צרעה (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
הגהה+קטגוריות
יעל י (שיחה | תרומות)
קישורים+הגהה+הסרת כותרת לפסקה עם משפט אחד
שורה 1:
[[תמונה:Manoach altar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזבח מנוח]]
'''צָרְעָה''' הייתה יישוב ב[[שפלת יהודה]]. מוזכרת במקראב[[מקרא]], וב{{ה|תקופה הישראלית}} שכנה בנחלת [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]]. צרעה ידועה בתור אזור מולדתו של השופט המקראי [[שמשון]]. שמה השתמר בשם הכפר ה[[פלסטינים|ערב]]י [[סרעא]], שחרב ב[[מלחמת העצמאות]]. [[צרעה (קיבוץ)|קיבוץ צרעה]] הסמוך נושא את שם האתר המקראי.
 
==תולדות המקום==
שורה 16:
ב[[אונומסטיקון]] - רשימת השמות של [[אוסביוס מקיסריה]] שנכתב ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] נאמר כי צרעה היא כפר, 10 מילין מ[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] צפונה‏‏<ref>‏ המרחק שהוא נוקב קטן מהמציאות‏</ref>.
 
==שרידים ארכאולוגיים==
בתל צרעה נסקרו [[מערה|מערות]], [[קבר|קברים]], [[בור (חלל באדמה)|בורות]] ו[[גת (בור)|גת]]. ליד הבית הדו-קומתי, שריד לכפר הערבי שהיה במקום, חצובות בסלע שתי גתות, אחת מהן הייתה מרוצפת [[פסיפס]].
 
שורה 23 ⟵ 22:
[[תמונה:Altar manoach 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזבח מנוח - המחשת גובה]]
[[תמונה:Up of the manoach altar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשטח העליון של המזבח - ראו חציבות,כ-10 שקערוריות וספלולים, חלקם מחוברים זה לזה בחריצי תעלות]]
ממערב לאזור התעשייה של מחלף שמשון ב[[כביש 38]] <ref>גישה אפשרית גם מצפון מ[[תרום]] או מדרום מ[[צרעה (קיבוץ)|צרעה]]</ref> מזדקר סלע עתיק מהוקצע‏‏ המכונה בשם "מזבח מנוח". (בנ.צ. 14945.13110) על המזבח נאמר בספר שופטים: "וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת-גְּדִי הָעִזִּים, וְאֶת-הַמִּנְחָה, וַיַּעַל עַל-הַצּוּר, לַה'; וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת, וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים" (י"ג,י"ט). האגדה מספרת כי סלע זה הוא אותו צור מזבח שעליו התגלה [[מלאך]] האלוהיםה[[אלוהים]] אל [[מנוח]] ואל אשתו ובישר להם על הולדת בנם [[שמשון]], כפי שמובא בספרב[[ספר שופטים]].
 
מספר [[יוסף ברסלבי]]: {{ציטוט|תוכן=...הגענו אל גוש-סלע, זקוף מכל עבריו. בפינת הסלע נסתמנו מדרגות זעירות והרוסות. בראש הסלע נראו שקערוריות, וכעין אגן קטן. "האד'א מד'בח מנוח" – "זהו מזבח מנוח" – קרא הפלח ברגש. האמנם נשתמרה אצל הפלחים מסורת של "מזבח מנוח"? – על כל פנים, מפליא הדבר: ספר שופטים פותח ב"צור" ומסיים ב"מזבח", והרי במה חצובה זו היא גם "צור" וגם "מזבח" .|מקור=מצוטט על ידי ''' זאב ח' ארליך (ז'אבו)'''|מרכאות=כן}}
 
ממדי ה"מזבח" הם 3.00 מ' על 2.50 מ' על 1.50 מ'. הסלע בנוי משברי אבנים בבסיסו, מעליו מדרגה אולי ה"יסוד" , משטח כנראה "הסובב", מקום למעמד הכהן ולכלים. ממדי הגג הם 1.50 מ' על 1.45 מ' 0.30 מ'. במשטח העליון קיימות מספר חציבות וכן למעלה מ-10 שקערוריות וספלולים, חלקם מחוברים זה לזה בחריצי תעלות. ייתכן שתפקידם היה ניקוז נוזלים - דם הקרבנות או [[שמן]] ו[[יין]] של נסכים. פינותיו של המזבח פונות לרוחות השמים (בדומה למזבח בהר עיבל ולמזבח בגבעת הראל) ‏‏<ref>‏מקור‏ראו: זאב ח' ארליך (ז'אבו)‏</ref>
 
==לקריאה נוספת==