ברית הציונים הרוויזיוניסטים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
באוקטובר [[1924]] הודיע ז'בוטינסקי כי ב[[פריז]] יפתח מטה שירכז את פעילות קבוצות ה[[נגדה]] לסיעה הרוב בתנועה הציונית. פניות רבות נעשו אל הקבוצה המתהווה מכל רחבי אירופה. בין ה-25 ל-30 באפריל [[1925]] התכנסה הוועידה הראשונה של הקבוצה בפריז עם נציגי אקטיביסטים מ[[ארץ ישראל]], בולגריה, יוון, [[לטביה]], [[גרמניה]], [[אנגליה]] ו[[אוסטריה]]. התקבלה בה הצעת ז'בוטינסקי כי שאיפת הציונות תהא הקמת קהילה יהודית המהווה רוב בארץ ישראל שתשתרע ממזרח ל[[נהר הירדן]], וממערב לו עד לים. כמו כן יש לבטל את פירוש הציונות של בריטניה לפי [[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן של צ'רצ'יל]]. הוועידה החליטה כי הגוף החדש יקרא "ברית הציונים הרוויזיוניסטים".
 
הברית הרוויזיוניסטית הוכרה כחלק מן ההסתדרות הציונית, אשר שומרת לעצמה אתוכבעלת הזכות לנהל הסברה[[מסע פרטיתפרסום|תעמולה]] בקרב יהודים לפי השקפתה. ז'בוטינסקי נאלץ להסכים, בניגוד לרצונו ופרישתוולמרות פרישתו מההסתדרות הציונית, לעמוד בראש הרשימה הרווזיוניסטית לבחירות הקרובות ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]]. דחף אותו לכך גם חששו מהצעת ויצמן להרחבת הרכב [[הסוכנות]] על ידי שילוב אנשי הון יהודים שאינם בהכרח ציוניים. בין החלטותיה הראשונות של הצה"ר תמיכה בחיולם מחדש של יוצאי [[הגדודים העבריים]] כחלק מחיל המצב של בריטניה בארץ ישראל, ארגון [[מסע פרסום|מסע תעמולה]] של יהודי העולם בניסיון לגייס את תמיכת ממשלות העולם בהגשמת הרעיון הציוני, והקמת קרן כספית לתנועה.
 
בקונגרס הציוני ה-14, שנערך בווינה ב-[[1925]], שימש ז'בוטינסקי כציר היחיד של הרוויזיוניסטים, אולם התגבשה סיעה של ארבעה צירים עם אנשי [[המזרחי]], הספרדים, ו[[הציונים הכלליים]]. בנאום שהותיר רושם גם על מתנגדיו הכריז ז'בוטינסקי על מטרות ברית הצה"ר, מתח ביקורת על הנהלת הציונות והביע התנגדות להצעה להרחבת הסוכנות.