פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
שוחזר מעריכות של 93.173.179.9 (שיחה) לעריכה האחרונה של יעל י
|התמזגה לתוך=[[תנועת החרות]]
}}
'''ברית הציונים הרוויזיוניסטים''' (ראשי תיבות: '''הצה"ר''', קרי: הצוהר), היא תנועה ו[[מפלגה]] [[ציונות|ציונית]] עולמית שנוסדה על ידי [[זאב ז'בוטינסקי]]. דגלהשמה נובע מהדרישה ברוויזיהלרוויזיה (בחינה מחדש) במדיניותו הפייסנית של [[חיים ויצמן]], יושב ראש [[ההנהלה הציונית]], כלפי ממשלת [[בריטניה]] בכל הנוגע לגבי [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], ומכאן שמה.
 
הצה"ר היוותה למעשה את הזרוע המדינית והפוליטית של ה[[ציונות רוויזיוניסטית|ציונות הרוויזיוניסטית]].
==הקמת התנועה==
[[תמונה:jabonew02.jpg|ממוזער|250px|ועידת היסוד של הצה"ר בפריז, 1925]]
ב-[[18 בינואר]] [[1923]] הודיע זאב ז'בוטינסקי במכתב על התפטרותו מן [[ההנהלה הציונית]] ומן [[ההסתדרות הציונית]]. הדבר קרה על רקע אי הסכמה להצעתולהצעת החלטה שלו שעל שההנהגהההנהגה הציונית תנקוטלנקוט מדיניות חד משמעית ופומבית נגד הצעדים האנטי ציוניים ואנטי יהודיים של [[המנדט הבריטי|ממשלת המנדט]]. ב[[יולי]] [[1923]] החל ז'בוטינסקי לכתוב בעיתון הציוני "[[ראזסוויט]]" אודות גישתו לבעיות ה[[ציונות]] והשקפותיו בענייני חברה, [[כלכלה]] וביטחון. מאמריו קנו לו תמיכה במיוחד אצל צעירים [[המדינות הבלטיות|במדינות הבלטיות]], במזרח [[פולין]], ובקהילות של מהגרים יהודים מ[[רוסיה]] בערי [[אירופה]] השונות וב[[ארץ ישראל]]. ז'בוטינסקי הוזמן להרצות ב[[ברלין]] בפני צעירים יהודים דוברי [[רוסית]]. הוא דחהענה בקשותיהםבשלילה לחזרתולבקשותיהם שיחזור לפעילות פוליטית, אך הסכים לקשר אותם לקבוצות אחרות שתמכו בתביעתובהשקפותיו לבחינה מחודשת של מטרות הציונות והדרכים להשגתעל מטרותרפורמה אלובציונות. בסתיו של אותה שנה יצא למסע הרצאות מטעם עיתונו. הרצאותיו נחלו הצלחה רבה. ב[[ריגה]] הרצה בפני ברית הסטודנטים "חשמונאי". אלה מחו כנגדו שמצד אחד הוא מעלה דרישות מהפכניות, אך מצד שני אינו מוכן לקחת בהן חלק. קריאות דומות הגיעו מציונים ב[[בולגריה]] ו[[יוון]]. באותו זמן גם התוודע ז'בוטינסקי לקבוצת הצעירים בריגה שכללה את [[אהרן צבי פרופס]], [[גרשון שץ]], מרדכי הלשטיין ויצחק ראפאפורט, שהיוותה בסיס לתנועת [[בית"ר]].
 
באוקטובר [[1924]] הודיע ז'בוטינסקי כי ב[[פריז]] יפתח מטה שירכז את פעילות קבוצות ה[[נגדה]] לסיעה הרוב בתנועההאופוזיציה הציוניתבציונות. פניות רבות נעשו אל הקבוצה המתהווה מכל רחבי אירופה. בין ה-25 ל-30 באפריל [[1925]] התכנסה הוועידה הראשונה של הקבוצה בפריז עם נציגי אקטיביסטים מ[[ארץ ישראל]], בולגריה, יוון, [[לטביה]], [[גרמניה]], [[אנגליה]] ו[[אוסטריה]]. התקבלה בה הצעת ז'בוטינסקי כי שאיפת הציונות תהא הקמת קהילה יהודית המהווה רוב בארץ ישראל שתשתרעמשתי ממזרחגדות ל[[נהר הירדן]], וממערב לו עד לים. כמו כן יש לבטל את פירוש הציונות של בריטניה לפי [[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן של צ'רצ'יל]]. הוועידה החליטה כי הגוף החדש יקרא "ברית הציונים הרוויזיוניסטים".
 
הברית הרוויזיוניסטית הוכרההוכרזה כחלק מן ההסתדרות הציונית, וכבעלתאשר שומר לעצמו את הזכות לנהל [[מסעהסברה פרסום|תעמולה]]פרטית בקרב יהודים לפי השקפתההשקפתו. ז'בוטינסקי נאלץ להסכים, בניגוד לרצונו ולמרות פרישתוופרישתו מההסתדרות הציונית, לעמוד בראש הרשימה הרווזיוניסטית לבחירות הקרובות ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]]. דחף אותו לכך גם חששו מהצעת ויצמן להרחבת הרכב [[הסוכנות]] על ידי שילובהכנסת אנשי הון יהודים שאינם בהכרח ציוניים. בין החלטותיה הראשונות של הצה"ר תמיכהבתחילת בחיולםדרכה מחדש שלהיו יוצאיחידוש [[הגדודים העבריים]] כחלק מחיל המצב של בריטניה בארץ ישראל, ארגוןיצירת [[מסעתמיכה פרסום|מסעהמונית תעמולה]] שלמטעם יהודי העולם בניסיוןשתופנה לגייסכלפי את תמיכת ממשלות העולםהממשלות בהגשמתלהגשמת הרעיון הציוני, והקמת קרן כספית לתנועה.
 
בקונגרס הציוני ה-14, שנערך בווינה ב-[[1925]], שימש ז'בוטינסקי כציר היחיד של הרוויזיוניסטים, אולם התגבשה סיעה של ארבעה צירים עם אנשי [[המזרחי]], הספרדים, ו[[הציונים הכלליים]]. בנאום שהותירשהשאיר רושם גם על מתנגדיו הכריז ז'בוטינסקי על מטרות ברית הצה"ר, מתח ביקורת על הנהלת הציונות והביע התנגדות להצעהלהצעת להרחבתהרחבת הסוכנות.
 
בקונגרס ה-15 ([[1927]]), לאחר הצטרפות חברים חדשים רבים לתנועת הצה"ר ובהשפעת מסעות הסברה של ז'בוטינסקי ב[[הבלקן|בלקן]] ובולגריה, גדלה הסיעה ל-10 צירי קונגרס אשר קיבלו קולות של כ-8400 מצביעים.