פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ביטול גרסה 11565635 של Hanay (שיחה)
|התמזגה לתוך=[[תנועת החרות]]
}}
'''ברית הציונים הרוויזיוניסטים''' (ראשי תיבות: '''הצה"ר''', קרי: הצוהר), היא תנועה ו[[מפלגה]] [[ציונות|ציונית]] עולמית שנוסדה על ידי [[זאב ז'בוטינסקי]]. שמה נובע מהדרישהדגלה לרוויזיהברוויזיה (בחינה מחדש) במדיניותו הפייסנית של [[חיים ויצמן]], יושב ראש [[ההנהלה הציונית]], כלפי ממשלת [[בריטניה]] בכל הנוגע לגבי [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], ומכאן שמה.
 
הצה"ר היוותה למעשה את הזרוע המדינית והפוליטית של ה[[ציונות רוויזיוניסטית|ציונות הרוויזיוניסטית]].
==הקמת התנועה==
[[תמונה:jabonew02.jpg|ממוזער|250px|ועידת היסוד של הצה"ר בפריז, 1925]]
ב-[[18 בינואר]] [[1923]] הודיע זאב ז'בוטינסקי במכתב על התפטרותו מן [[ההנהלה הציונית]] ומן [[ההסתדרות הציונית]]. הדבר קרה על רקע אי הסכמה להצעת החלטה שלו שעללהצעתו ההנהגהשההנהגה הציונית לנקוטתנקוט מדיניות חד משמעית ופומבית נגד הצעדים האנטי ציוניים ואנטי יהודיים של [[המנדט הבריטי|ממשלת המנדט]]. ב[[יולי]] [[1923]] החל ז'בוטינסקי לכתוב בעיתון הציוני "[[ראזסוויט]]" אודות גישתו לבעיות ה[[ציונות]] והשקפותיו בענייני חברה, [[כלכלה]] וביטחון. מאמריו קנו לו תמיכה במיוחד אצל צעירים [[המדינות הבלטיות|במדינות הבלטיות]], במזרח [[פולין]], ובקהילות של מהגרים יהודים מ[[רוסיה]] בערי [[אירופה]] השונות וב[[ארץ ישראל]]. ז'בוטינסקי הוזמן להרצות ב[[ברלין]] בפני צעירים יהודים דוברי [[רוסית]]. הוא ענהדחה בשלילהבקשותיהם לבקשותיהם שיחזורלחזרתו לפעילות פוליטית, אך הסכים לקשר אותם לקבוצות אחרות שתמכו בהשקפותיובתביעתו עללבחינה מחודשת של מטרות הציונות והדרכים להשגת רפורמהמטרות בציונותאלו. בסתיו של אותה שנה יצא למסע הרצאות מטעם עיתונו. הרצאותיו נחלו הצלחה רבה. ב[[ריגה]] הרצה בפני ברית הסטודנטים "חשמונאי". אלה מחו כנגדו שמצד אחד הוא מעלה דרישות מהפכניות, אך מצד שני אינו מוכן לקחת בהן חלק. קריאות דומות הגיעו מציונים ב[[בולגריה]] ו[[יוון]]. באותו זמן גם התוודע ז'בוטינסקי לקבוצת הצעירים בריגה שכללה את [[אהרן צבי פרופס]], [[גרשון שץ]], מרדכי הלשטיין ויצחק ראפאפורט, שהיוותה בסיס לתנועת [[בית"ר]].
 
באוקטובר [[1924]] הודיע ז'בוטינסקי כי ב[[פריז]] יפתח מטה שירכז את פעילות קבוצות האופוזיציהה[[נגדה]] לסיעה הרוב בתנועה בציונותהציונית. פניות רבות נעשו אל הקבוצה המתהווה מכל רחבי אירופה. בין ה-25 ל-30 באפריל [[1925]] התכנסה הוועידה הראשונה של הקבוצה בפריז עם נציגי אקטיביסטים מ[[ארץ ישראל]], בולגריה, יוון, [[לטביה]], [[גרמניה]], [[אנגליה]] ו[[אוסטריה]]. התקבלה בה הצעת ז'בוטינסקי כי שאיפת הציונות תהא הקמת קהילה יהודית המהווה רוב בארץ ישראל משתישתשתרע גדותממזרח ל[[נהר הירדן]], וממערב לו עד לים. כמו כן יש לבטל את פירוש הציונות של בריטניה לפי [[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן של צ'רצ'יל]]. הוועידה החליטה כי הגוף החדש יקרא "ברית הציונים הרוויזיוניסטים".
 
הברית הרוויזיוניסטית הוכרזההוכרה כחלק מן ההסתדרות הציונית, אשר שומר לעצמו אתוכבעלת הזכות לנהל הסברה[[מסע פרטיתפרסום|תעמולה]] בקרב יהודים לפי השקפתוהשקפתה. ז'בוטינסקי נאלץ להסכים, בניגוד לרצונו ופרישתוולמרות פרישתו מההסתדרות הציונית, לעמוד בראש הרשימה הרווזיוניסטית לבחירות הקרובות ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]]. דחף אותו לכך גם חששו מהצעת ויצמן להרחבת הרכב [[הסוכנות]] על ידי הכנסתשילוב אנשי הון יהודים שאינם בהכרח ציוניים. בין החלטותיה הראשונות של הצה"ר בתחילתתמיכה דרכהבחיולם היומחדש של חידושיוצאי [[הגדודים העבריים]] כחלק מחיל המצב של בריטניה בארץ ישראל, יצירתארגון תמיכה[[מסע המוניתפרסום|מסע מטעםתעמולה]] של יהודי העולם שתופנהבניסיון כלפילגייס הממשלותאת תמיכת ממשלות העולם להגשמתבהגשמת הרעיון הציוני, והקמת קרן כספית לתנועה.
 
בקונגרס הציוני ה-14, שנערך בווינה ב-[[1925]], שימש ז'בוטינסקי כציר היחיד של הרוויזיוניסטים, אולם התגבשה סיעה של ארבעה צירים עם אנשי [[המזרחי]], הספרדים, ו[[הציונים הכלליים]]. בנאום שהשאירשהותיר רושם גם על מתנגדיו הכריז ז'בוטינסקי על מטרות ברית הצה"ר, מתח ביקורת על הנהלת הציונות והביע התנגדות להצעתלהצעה הרחבתלהרחבת הסוכנות.
 
בקונגרס ה-15 ([[1927]]), לאחר הצטרפות חברים חדשים רבים לתנועת הצה"ר ובהשפעת מסעות הסברה של ז'בוטינסקי ב[[הבלקן|בלקן]] ובולגריה, גדלה הסיעה ל-10 צירי קונגרס אשר קיבלו קולות של כ-8400 מצביעים.
משתמש אלמוני