מטאל קלאסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Revolution 9 (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
Revolution 9 (שיחה | תרומות)
שורה 14:
בעוד האמנים הללו הביאו את הבשורה האמנותית החדשה, להקות אחרות ב[[שנות השבעים]], אשר לקחו אף הן את ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]] לכיוון הכבד והרועש, סחפו את הקהל באמצעות הופעה חיצונית בלתי שגרתית, כגון תלבושת [[בית ספר]] אצל [[AC/DC]] האוסטרלים ו[[איפור]] כבד אצל [[קיס]] ו[[אליס קופר]], התפרעות על הבמה ושימוש במוטיבים "[[שטן|שטניים]]" בשירים ובהופעות. יש המצביעים על תקופה זו כתקופת "התמסחרות" שבה להקות כ[[בלו אויסטר קאלט]] זכו להצלחה מתונה בקרב קהל "אמצע הדרך" וסצנת רוק השיער של [[לוס אנג'לס]] החלה לפרוח ולהגיע לקהלי הפופ, במיוחד בשנות השמונים המוקדמות. להקות חשובות נוספות משנות השבעים הן [[אקספט]] ו[[סקורפיונז]] ה[[גרמניה|גרמניות]], שתיים מחלוצות הרוק הכבד וה[[בלדות רוק]] ו[[ג'ודס פריסט]] האנגלית, אשר חבריה אף זכו לכינוי "אלי מטאל" (Gods of Metal).
 
פריצת המטאל הקלאסי הייתה ב[[שנות השבעים]] המאוחרות עם תנועת [[הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי]], אשר שילבה אלמנטים מהמטאל הבריטי של שנות ה-70 ומה[[פאנק (Punk)|פאנק]] הבריטי והייתה פופולרית מאוד בזמנה, גם בשוק ה[[ארצות הברית|אמריקאי]]. הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי הקיף מאות להקות שקמו בשנים [[1980]]-[[1984]] (רובן לא שרדו ולא התפרסמו), כשהמפורסמות שבהן הן [[איירון מיידן]], [[דף לפרד]] ו[[דיימונד הד]]. להקות אלו, ביחד עם מספר להקות לא-בריטיות, כגון [[ManOWar]] האמריקאית, ו[[וואספ]] האמריקאיתהאמריקאיות, [[Grave Digger]] הגרמנית, ו[[Helloween]] הגרמניתהגרמניות ו[[מרסיפול פייט]] הדנית, מהוות את הגרעין של ההבי מטאל הקלאסי.
 
המטאל הקלאסי פרח במהלך [[שנות השמונים]]. הפופולריות שלו פחתה בשנות השמונים המאוחרות, לטובת פופולריות רוק השיער מחד וה[[ת'ראש מטאל]] מאידך, ולהקות רבות שינו את סגנונן לאחד מאלו.