הערכת שווי – הבדלי גרסאות

הוסרו 978 בתים ,  לפני 11 שנים
קשקוש
אין תקציר עריכה
(קשקוש)
מכיוון שערכם של נכסים משתנה עם הזמן, נכונותה של הערכת שווי היא ליום ביצועה בלבד.
 
הערכת שווי מימונית אינה [[מדע מדויק]], מכיוון שהיא נסמכת על השערות ושיקול דעת. הפונים לקבלת הערכת שווי מסוג זה, מצליחים לקבל החלטות יותר מדויקות, כאשר מתגלה להם מידע חשוב, השערות ומגבלות. במקרה זה, הם יכולים לשקול את מהימנות ההערכה ולקבל החלטה בהתאם.
 
הסיבות לביצוע הערכת שווי הן רבות. העיקריות שבהן הן לצורך ביצוע ה[[השקעה|השקעות]] הון, הערכה לפני מיזוג ורכישת חברות, תביעות משפטיות ולצורך עידכון מידע כחלק מ[[דוחות כספיים|דוחות פיננסיים]].
להערכת שווי של [[עסק]]ים מספר מטרות, העיקריות שבהן הן [[מיזוג חברות|מיזוגים ורכישות של חברות]], מכירה של ניירות ערך והשפעות [[מס|מיסוי]] שונות על העסק.
 
הערכת שווי של [[חברה פרטית]], מבוצעת על ידי החברה ומסתמכת בעיקר על מהימנות הנתונים הפיננסיים ההיסטוריים שלה, כפי שמתפרסמים על ידי בעליה. לעומת זאת, הערכת שווי של [[חברה ציבורית]] מבוצעת ע"י [[רואה חשבון]] מוסמך, המוכר על ידי [[לשכת רואי החשבון בישראל|לשכת רואי החשבון]] ונמצאת תחת הפיקוח של המחוקק. מסיבה זו, חברה פרטית בדרך כלל נוטה להקטין רווחים על מנת לשלם פחות מס, בשעה שבחברה ציבורית יש נטייה להגדיל רווחים, על מנת להגדיל את ערך ה[[מניה]]. כתוצאה מכך, המידע שמספקת חברה פרטית לא בהכרח מדויק ויכול להוביל להערכת יתר או חסר של חברה. בכל מקרה, כאשר מדובר ברכישה של חברות, הקונה בדרך כלל מבצע תהליך של [[בדיקת נאותות|בדיקה מקדמית]] (המכונה דיו-דיליג'נס Due Diligence). תהליך של בדיקה ומחקר על נאותות עסקית ופיננסית של החברה אותה הוא מעוניין לרכוש. בתהליך הבדיקה, מתבסס הקונה על מידע המסופק לו ע"י היזם או המוכר וכן מידע נוסף הנאסף ממקורות חוץ. המידע מאומת, מנותח ונבדק ובסיכום התהליך, מכין הבודק דוח חוות דעת המשקף את ממצאי הבדיקה.
 
לתהליך הבדיקה המקדמית ארבע מטרות עיקריות: