פנחס הכהן רבין – הבדלי גרסאות

האמיר – שליטה של בוכארה, היה מהמוסלמים הקנאים לדתם והקפיד על שמירת חוקי האיסלאם, על פי דיני האיסלאם אסור למוסלמי לשתות [[יין]] ומשקאות חריפים, ואילו ליהודים הדבר מותר, אבל אסור להם למכור למוסלמים, והנה הגיעו שמועות שהיהודים הפרו את הצו ומכרו למוסלמים יין, השופט העליון הזמין את נשיא היהודים רבי פנחס הגדול והתרה בו שמעשים כאלו לא ישנו, לימים נתפסו מוסלמים שיכורים, לאחר חקירה ודרישה התברר שקנו את המשקה מיהודים, מששמע על כך האמיר זימן אליו את רבה של היהודים ודרש ממנו למצוא את מוכרי היין ולהסגירם למלכות, רבי פנחס סירב משום שחשש מן העונש הקשה הצפוי להם, האמיר נפגע מסירובו של רבי פנחס, וכעונש גזר להפילו מן המגדל הגבוה בעיר שגובה 38 מטר, כמובן שנפילה מגובה שכזה כמוה כגזר דין מות. אולם רבי פנחס קיבל עליו את הדין בגבורה.<br />▼

אנשי הקהילה בשומעם את הגזירה הכריזו צום ותפילה להעביר את רוע הגזירה. במועד שנקבע גזר הדין הופל רבי פנחס ממרומי המגדל, והנה התרחש נס רבי פנחס לא נפגע כלל, ולתדהמת הצופים קם מיד ועמד על רגליו. האמיר שארמונו היה במקום סמוך צפה באירוע ובראותו את הנס נתמלא ליבו יראה, ומעתה הכיר את ערכו של הרב, ומיד ציוה להביאו אל ארמונו ונתן לו מתנות, והורה שמכאן ולהבא יש לנהוג כבוד ביהודים. מאותו מעשה כונה רבי פנחס בפי הרב רבי פנחס 'הגדול'.<br />▼