מרד טאיפינג – הבדלי גרסאות

'''מרד טָאיפּינְג''' [[1850]] - [[1864]] (בסינית: "הממלכה השמימית של השלום הגדול" 太平天國/Tàipíng Tiānguó)- הוא כינוי למרידה עקובה מדם של [[כת]] חמושה בהנהגתו של [[הונג שיוצ'ואן|הוֹנג שׂיוֹ-צְ'וָאן]] (Hong Xiuquan) כנגד שלטון שושלת מנצ'ו הקיסרית בסין. הערכות למספר ההרוגים במרד מצביעות על לפחות 20 מיליון הרוגים, מקורות אחרים מגיעים עד לכדי 50 מיליון אבידות ואף יותר מכך. בגלל האידאולוגיה הקיצונית שהובילה את המרד הכושל, נחשב מרד הטאיפינג למבשר לאידאולוגיההאידאולוגיה [[מאואיזם|המאואיסטית]] שהובילה לעליית [[המפלגה הקומוניסטית הסינית]] ולייסוד [[הרפובליקה העממית של סין]] ב-[[1949]].

המרד פרץ על רקע התנוונותה של הקיסרות הסינית במאהב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] וחוסר יכולתו של הממשל המרכזי לשלוט במחוזות המרוחקים. מצבו הרעוע של הצבא הסיני לאחר תבוסותיו החוזרות ונשנות למעצמות המערב הפכו את הצבא הקיסרי לאוסף של כנופיות שגזלו את עמלם של האיכרים המרודים. איכרים אלו פיתחו שנאה עזה לשלטון המרכזי [[שושלת צ'ינג|ולשושלת הצ'ינג]]. במאה ה -19 חל גם גידול עצום באוכלוסיית סין אך לא חל גידול דומה ביכולת החקלאית שלה, ולכן פרצו גלי [[רעב]] [[מגפה|ומגפות]] שהובילו לנדידת מיליוני איכרים חסרי אדמה שהפכו לנוודים. נוודים אלו הפכו לעתים לפושעים ושודדי דרכים שהוכיחו שוב את אי יכולתו של הממשל המרכזי להשליט סדר.

המרד התחיל במחוז באזור נידח של מחוז [[ג'יאנגשי]] בשנת 1850 ב[[מלחמת גרילה]]. בהמשך המרד הפכו פעולות הגרילה למלחמה מלאה. צבא המורדים היה מאורגן יותר מן הצבא הקיסרי שלא היה פעיל בחלק מן המחוזות בהן פרץ המרד ולהוט, דבר שהוביל לניצחונות רבים. בשיאם, המורדים שלטו ברוב דרום ומרכז סין.

התקדמות המורדים של טאי פינג הואטה לאחר הצלחותיהם ב[[מחוזות סין|מחוזות]] [[גואנגדונג]], [[חונאן]] ו[[חוביי]] וכיבוש [[נאנג'ינג]] ב-[[1853]]. במשך כמה שנים התקדמו מורדי הטאי פינג בהדרגה מזרחה ובסופו של דבר התקרבו ל[[שאנגחאי]] עד כדי כך שהתושבים האירופאיים נחרדו. בעיר הוקמה [[מיליציה]] של אירופאים ואסיאנים שיגנו על העיר. הכוח הועמד תחת פיקודו של פרדריק טאוסנד וורד ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ושלט על האזור מערבית לשאנגחאי. הלחימה סביב שאנגחאי נמשכה כשנתיים כשהכוח של וורד נסוג באיטיות חזרה אל העיר.