רחובות שתי וערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
יתרון בולט של בניית רחובות במתווה שתי וערב הוא בהנבת תאי שטח אחידים. עובדה זו מביאה לניצול מירבי של קרקע המבנן, אולם היא איננה משפיעה על תדירות הרחובות. כל תדירות של רחובות, לתא שטח נתון, במתווה שתי וערב, מביא לאותה תוצאה של ציפוף וניצול הקרקע. מתווה שתי וערב אף מפחית את שיעור המחלוקות על גבולות חלקה ומגדיל את מספר החלקות שחזיתן לרחוב, באופן זה יש הטוענים כי רחובותיה של מנהטן, הבנויים שתי וערב, מעודדים קנייה, מכירה ושיפור של נכסי דלא ניידי.
 
===היבטים אקולוגיים, חילחולחלחול משקעים ויצירת זיהום===
תכנון עירוני במתווה שתי וערב אינו רגיש ל[[טופוגרפיה]]. כך לדוגמה, רחובות שתי וערב ב[[סן פרנסיסקו]], [[ונקובר]], יצרו רחובות תלולים מאד, אשר הנגישות אליהם בכלי רכב ממונעים, באופניים, או בהליכה, קשה. היא נעשית קשה עוד יותר במידה והעיר ממוקמת באזור שבו משקעי שלג, או קרח, בעונת החורף. אותה חוסר גמישות האופיינית לרחובות שתי וערב מובילה לחוסר התחשבות באזורים רגישים משיקולי סביבה, כגון פלגי נחל, או אזורי יער. בניגוד לשיטת תכנון זו, תכנון עירוני של רחובות לא אחידים יכול להתחשב בגורמים סביבתיים ולפתל רחובות סביבם.
 
התדירות הגבוהה של רחובות, ביחס לתא שטח נתון, במתווה שתי וערב, יוצר שטחים נרחבים שאינם חדירים למיםל[[חלחול (תהליך)|חלחול]] מים ומכוסים בחומרי סלילה. בהשוואה לשיטות עכשוויות לתכנון רחובות, בניית רחובות שתי וערב יכולה ליצור עד 30% יותר שטחים בלתי חדירים למים, לאותו תא שטח, מאשר פריסת רחובות לא אחידה. אחד היעדים החדשים בתחום שימור הסביבה, חדירת 90% ממי הגשמים לתא השטח עליו הם יורדים, נעשית קשה עד מאד בתנאים שבהם שטח כה נרחב בלתי חדיר למים. מסיבה זו מתכנני ערים בעשורים האחרונים ניסו לשנות את התבנית הקשיחה של מתווה שתי וערב קלאסי.
 
רשת הרחובות עשויה להשפיע על כמות יצירת המזהמים כמשתנה התלוי בכמות תנועת כלי הרכב שהיא מאפשרת ובמהירות שבה כלי הרכב יכולים לנוע. רחובות שתי וערב, עקב המספר הרב של הצמתים שיוצר מתווה רחובות זה, עשויה לעודד שימוש באופניים, או הליכה ברגל. ככל שתושבים נוטים יותר לוותר על נסיעה במכונית, כך יורדת כמות המזהמים הנפלטת לאוויר. מספר הצמתים הגדול במתווה רחובות זה, המביא להורדה משמעותית במהירות התנועה, עשוי להוות יתרון להולכי רגל. מנגד, פליטת מזהמים מכלי רכב הנעים במהירות הנמוכה מכ-30 קמ"ש, גבוהה בהרבה מפליטת המזהמים מכלי רכב הנעים במהירות שמעל כ-45 קמ"ש, פער זה הולך וקטן עד למהירות כ-85 קמ"ש ומאותה מהירות שוב הולכת וגדלה כמות המזהמים הנפלטים{{הערה|[http://www.epa.gov/oms/models/mobile6/r01060.pdf Final Facility Specific Speed Correction Factors], United States Environmental Protection Agency, 2001.{{PDF}}}}. תופעה זו, של זיהום גבוה במהירות תנועה נמוכה, מוגברת עוד יותר באזורים שבהם פעילות מסחרית ומהירות כלי הרכב יורדת עד כדי זחילה. כיוון שברשת רחובות שתי וערב אין היררכיה והצמתים תכופים, בכל הרחובות עשויה להיות האטת תנועה, המובילה לעלייה בכמות המזהמים באוויר. [[גזי חממה]] וגזים רעילים אחרים עלולים להזיק לסביבה ולבריאות התושבים באזורים עירוניים אלה.