פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 720 בתים ,  לפני 7 שנים
שני הגורמים לעיל הביאו להתרוששות תקציב המדינה, ולכן למצב בו המדינה אינה יכולה לממן את הזכויות החברתיות הרחבות שהיו נהוגות. כתוצאה מכך ומתפיסה אידאולוגית נאו-ליברלית, חל מאז שנות השמונים של המאה ה-20 כרסום מתמיד בהיקפן של ה[[זכויות חברתיות|זכויות החברתיות]].
 
==השפעת הגלובליזציה על תקציב המדינה בישראל==
תהליכי ה[[גלובליזציה]] של סוף [[המאה ה-20]] התבטאו בצמצום תקציב המדינה. לשינוי זה הביאו שני תהליכים מקבילים, אחד ברמה האידאולוגית והשני ברמה החומרית.
{{הפניה לערך מורחב|תקציב המדינה (ישראל)}}
ברמה האידאולוגית, הופיעה בזירה הפוליטית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במרבית מדינות המערב מדיניות [[נאו ליברליזם|נאו ליברליסטית]], הדוגלת בהפחתת [[מעורבות המדינה במשק]], יעד המושג דרך [[הפרטה]] וצמצום תקציב המדינה.
ב[[ישראל]] קובע '''תקציב המדינה''' את הסכומים שיוקצבו למשרדי [[ממשלת ישראל]] לשנת פעילות, בכל אחד מסעיפי ההוצאה של כל משרד. בדרך כלל מאושר התקציב בסוף חודש דצמבר, סמוך לתחילתה של השנה שבה הוא עוסק, אך לעתים מתעכב אישורו.
ברמה החומרית, השינויים באופן זרימת ה[[הון]] בשוק העולמי הביאו לניידות גבוהה מאוד של ההון. כתוצאה מכך, בעלי הון היו חופשיים להשקיע בכל מדינה ובחרו במדינות שהציעו להם את התנאים הטובים ביותר - ובעיקר את ה[[מס|מיסוי]] הנמוך ביותר. מצב זה הביא את ממשלות העולם להיכנס ל"{{ה|מרוץ לתחתית}}" - מדינה הורידה את מיסיה כדי להיות אטרקטיבית למשקיעים, ואילצה את שכנותיה לעשות אותו דבר כדי לשמור על האטרקטיביות שלהן. הורדת המסים אצל השכנות העלימה את היתרון היחסי של המדינה, ואילצה אותה להוריד שוב מסים - בתהליך שטרם הסתיים וסופו אינו נראה באופק. הורדת המסים הבלתי פוסקת מרוששת את תקציב המדינה.
 
, ולכן למצב בו המדינה אינה יכולה לממן את הזכויות החברתיות הרחבות שהיו נהוגות. כתוצאה מכך ומתפיסה אידאולוגית נאו-ליברלית, חל מאז שנות השמונים של המאה ה-20 כרסום מתמיד בהיקפן של ה[[זכויות חברתיות|זכוי
'''[[חוק יסוד: משק המדינה]]''' עוסק במאפייניו של התקציב. בהתאם ל[[חוק יסוד]] זה, תקציב המדינה נקבע ב[[חוק]], המוגש לאישור [[הכנסת]]. הצעת חוק התקציב מפורטת לפי סעיפי ההוצאה, מלבד הצעת תקציב [[משרד הביטחון]], שאינה מונחת על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של [[ועדת הכספים]] וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אם חוק התקציב לא אושר לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם.
שני הגורמים לעיל הביאו להתרוששות תקציב המדינהות החברתיות]].
 
'''[[חוק יסודות התקציב]]''' קובע את עקרונותיו של תקציב המדינה, ואת מרחב התמרון של מנסחי התקציב.
 
אישור התקציב מלווה במאבק עז, שבו מנסה כל אחת ממפלגות הקואליציה להשיג תקציב גדול ככל האפשר למשרדיה ולגופים הנתמכים על-ידם. להצבעה על התקציב נודעת חשיבות רבה, והאופוזיציה עושה ככל יכולתה כדי להכשילה.
 
החל משנת התקציב [[1986]] מלווה אישורו של חוק התקציב ב"[[חוק ההסדרים]]" שהוא שלל תיקונים בחוקים שונים, שיש להם השפעה על התקציב. החל משנת התקציב [[2004]] שונה שמו של חוק זה ל"חוק המדיניות הכלכלית", אך לא חל שינוי במהותו.
 
[[משרד האוצר]] מלווה את הליך גיבוש התקציב, לפי הפרמטרים המאקרו-כלכליים ובהתאם למסגרות הקבועות בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובכך שהוא "מכריח" את הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות בתוך המסגרות שנקבעו. ללא פיקוח כאמור, עלול להיווצר מצב שבו כל שר או כל משרד יראה בפניו "נושא חשוב" ויגדיל בשלו את ההוצאה התקציבית, בלא שהממשלה תראה את התמונה הכוללת - ובפרט: האם הוצאה זו תואמת את סדרי העדיפויות שקבעה הממשלה עצמה.
 
==לקריאה נוספת==
משתמש אלמוני