מיכאיל באקונין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט משנה: ia:Mikhail Bakunin
שורה 23:
באקונין הצהיר פעם שקיום ה[[אל]] איננו עולה בקנה אחד עם אושר, כבוד, חוכמה, תחושה מוסרית וחירות האדם מאחר שאם אכן קיים אלוהים, הרי כי החוכמה והרצון האנושיים, אפילו אם הם גדולים וחזקים, מתגמדים לעומת החוכמה והרצון האלוהי.
 
בכתביו, הדגיש באקונין את תפקידם של ה[[קולקטיב]], ההתקוממות העממית וה[[מרימרד]] הספונטני, ביצירת חברה חופשית נטולת [[מעמד|מעמדות]]. הוא דחה כל מערכת אידאלית מרעיון האלוהים ועד כל אותוריטה חיצונית. בין אם הריבונות נובעת מרצון השליט או מהזכות להצבעה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]]. חופש האדם, לדעתו, נובע מציות לחוקי הטבע. כאשר האדם מזהה אותם ככאלה ולא מקיימם עקב כפייה חיצונית, אנושית או אלוהית, קולקטיבית או אינדיבידואלית. בדרך זו בעיית החופש תיפתר, חוקי הטבע יומשגו על ידי גילויים מדעיים והידע עליהם יתפשט באופן אוניברסלי בין כל האנשים. האדם לא יוכל אלא לציית לחוקי הטבע כאשר הוא יזהה אותם כחוקים של טבעו. על כן לדידו של באקונין הצורך לארגון פוליטי וחוקתי ייעלם.
 
באקונין גרס כי על המהפכן להיות ללא רגשות או אינטרסים אישיים, ללא עקרונות מוסר, [[דת]] או פטריוטיזם אשר עלולים, לפי דעתו, להסיט אותו ממשימתו. מטרת משימה זו, לדעת באקונין, להשתמש בכל האמצעים הקיימים על מנת להחליף את החברה הקיימת. בעניינים פוליטיים היה זה באקונין אשר עורר את האנרכיסטים להתבונן באנשי השוליים, הלוא הם העובדים הלא מאורגנים ומאוגדים, בחברה המודרנית ולא על ה[[פרולטריון]] המתועש כסוכן האמיתי של המהפכה. הוא האמין שהדחפים המהפכניים היו חזקים יותר בדרום ומזרח אירופה במיוחד [[איטליה]], [[ספרד]] ורוסיה לעומת המדינות המתקדמות מהצפון.