אימפקט פקטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
כתבי העת [[Nature]] ו-[[Science]] נחשבים ליוקרתיים. לשניהם יש אימפקט פקטור בסביבות 30.
 
מבקרי המדד, בהם אחד ממציאיו ד"ר אויגן גארפילד,{{הערה|[http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/295/1/90 The History and Meaning of the Journal Impact Factor]}} טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעתים גם מניפולטיבי.{{הערה|[http://forums.thomsonscientific.com/t5/Citation-Impact-Center/Preserving-the-Integrity-of-The-Journal-Impact-Factor-Guidelines/ba-p/1218 Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters]}}{{הערה|[http://scholcomm.columbia.edu/2008/11/17/final-impact-what-factors-really-matter/ פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR]}} גם חברת טומסון רויטרס, בעלת המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד להערכת חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index התופס תאוצה, מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.{{כ}}<ref>יפה אהרוני, [http://blog.tau.ac.il/libraries/?p=148 מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת] בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב</ref>
 
==ראו גם==
*[[PageRank]]