אימפקט פקטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אימפקט פקטור''' ('''Impact Factor''' או '''גורם ההשפעה''') הוא [[מדד]] להערכת מידת החשיבות של [[כתב עת מדעי|כתבי עת מדעיים]], על בסיס מספר הציטוטיםה[[ציטוט]]ים של [[מאמר]]יהם בכתבי עת אחרים. ככל שגורם ההשפעה גבוה יותר כך עולה יוקרת כתב העת. למדד יש גם השפעה על ההערכה האקדמית של חוקרים: חוקר המפרסם בכתב עת בעל גורם השפעה גבוה יותר, יקבל יותר הזדמנויות בקריירה שלו. כמו כן משמש המדד [[ספרן|ספרנים]] לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש של כתבי עת.
 
המדד מחושב מדי שנה מאז 1960 על ידי המכון למידע מדעי (ISI), שמפרסם את התוצאות ב"Journal Citation Reports". הדירוג מחושב על פני תקופה של שלוש שנים. כמו כן הוא מחושב ביחס למספר הכולל של המאמרים שפורסמו בכתב העת. לדוגמה, האימפקט פקטור לשנת 2003 לכתב עת X יחושב כך:
שורה 6:
*האימפקט פקטור של כתב העת לשנת 2003 יהיה א/ב.
 
המדד הוא תלוי-תחום, ואינו אבסולוטי. המדד משתנה מאוד בין תחומי המדע השונים, ונע בין 1-3 במתמטיקה ופיזיקה ל-5-8 במדעים הביולוגיים. משום כך הוא משמש בעיקר בתחום [[מדעי הטבע]] והרפואהוה[[רפואה]]. עיתונים רפואיים מקבלים לרוב ערכים גבוהים במיוחד. כך למשל, מתגאה ה-[[New England Journal of Medicine]] באימפקט פקטור של 52, בעוד שמספר כתבי עת המתמחים בתחומים מסוימים מקבלים מדד נמוך מ-5.
 
כתבי העת [[Nature]] ו-[[Science]] נחשבים ליוקרתיים. לשניהם יש אימפקט פקטור בסביבות 30.
 
מבקרי המדד, בהם אחד ממציאיו ד"ר אויגן גארפילד,{{הערה|[http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/295/1/90 The History and Meaning of the Journal Impact Factor]}} טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעתים גם מניפולטיבי.{{הערה|[http://forums.thomsonscientific.com/t5/Citation-Impact-Center/Preserving-the-Integrity-of-The-Journal-Impact-Factor-Guidelines/ba-p/1218 Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters]}}{{הערה|[http://scholcomm.columbia.edu/2008/11/17/final-impact-what-factors-really-matter/ פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR]}} גם חברת טומסון רויטרס, בעלת המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד להערכת חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. בנוסף, מחקרים אחדים טענו שכתבי עת המפרסמים מאמרים ב[[גישה חופשית]], זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.<ref>[http://www.dlib.org/dlib/june04/harnad/06harnad.html Comparing the Impact of Open Access (OA) vs. Non-OA Articles in the Same Journals]</ref> במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index התופס תאוצה, מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.{{כ}}<ref>יפה אהרוני, [http://blog.tau.ac.il/libraries/?p=148 מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת] בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב</ref>
 
==ראו גם==