הבדלים בין גרסאות בדף "מיעוט"

הוסרו 33 בתים ,  לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
מ (r2.6.4) (בוט משנה: uk:Меншина (соціологія))
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג סוציולוגי|אחר=מונח מתחום החשבונאות|ראו=[[זכויות שאינן מקנות שליטה]]}}
'''קבוצת מיעוט''' היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת ב[[חברה]] נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הינםהם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים, והם נתונים לקיפוח חברתי בשל כך. מיעוט חברתי הואאינו לאמהווה בהכרח קבוצת מיעוט מבחינה מספרית. הוא כולל כל קבוצה המופלית ביחס לקבוצת הרוב בתחומים שונים: [[מעמד חברתי]], [[חינוך]], [[תעסוקה]], [[רווחה]] ועוצמה פוליטית. ישנם חוקרים{{מקור}} הנוטים להעדיף את המונחים "קבוצה כפופה/מופלית/מוחלשת" (subordinate group) ו"קבוצה דומיננטית" על פני המונחים קבוצות רוב ומיעוט.
 
המונח מיעוט בהקשר סוציו-אקונומי מתייחס לכפיפותן של קבוצות אתניות (הנבדלות ב[[שפה]], [[לאום]], [[דת]] ו[[תרבות]]). קבוצת מיעוט נוספת היא קבוצה של מעוטי יכולת או מוגבלים, קבוצה של מיעוטים כלכליים (עובדים בשכר נמוך או מובטלים), קבוצות מיעוט גיליות, קבוצות הצעירות או המבוגרות מהאוכלוסייה העובדת), ומיעוטים מגדריים (בעלי נטייה מינית או זהות מגדר השונות מן הנורמות המקובלות).
 
==מהות המושג==
חברי קבוצת המיעוט נתונים ליחס שונה מצד הקבוצה השלטת בחברה בה הם חיים. האפליה יכולה להתבסס על הבנתם של החברים בקבוצות המיעוט כי הם זוכים ליחס פחות טוב על אף הישגיהם בחברה, באופן שמגביל את התקדמותם. הטענה היא שהמבנה החברתי לא מעניק להם מבנה [[שוויון הזדמנויות|הזדמנויות השווה]] לכולם. הדבר מתקיים בצורה עקיפה או ישירה באמצעות המבנה חברתי, החלטות ממשלתיות, מערכת החינוך במדינה וסוציאליזציה היוצרת מבנה הזדמנויות מסוים. אקטיביסטים חברתיים משתמשים בטרמינולוגיה של זכויות המיעוטים כשהם מעלים לסדר היום הציבורי נושאים כמו זכויות הסטודנטים, זכויות הצרכנים ו[[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי החיים]]{{דרושה הבהרה|האם זכויות סטודנטים ובעלי חיים כל כך מהותיות לערך הזה עד שהן צריכות להופיע בסעיף ההגדרה?}}. מאז [[שנות השמונים]], גם קבוצות חברתיות הנתפסות כחזקות, מציגות עצמן כקבוצות מיעוט. למשל, ב[[ארצות הברית]], גברים לבנים, הטרוסקסואלים מהמעמד הבינוני.
 
מחקרים{{מקור}} מצאו כי יש קשר בין תפיסות או [[דעה קדומה|דעות קדומות]] כלפי מיעוטים לבין הנטייה ל[[שמרנות]] פוליטית.
 
==סוציולוגיה של קבוצות מיעוט==
לואיס ווירטוירט (Louis Wirth) הגדיר קבוצת מיעוט כ"קבוצת אנשים אשר מאפיינים פיזיים ותרבותיים מבדילים אותם מן האחרים בחברה בה הם חיים ובשל כך הם זוכים ליחס שונה ומפלה, עקב כך הם תופסים עצמם כקבוצה הנתונה לאפליה קולקטיבית". הגדרה זו מורכבת מקריטריון אובייקטיבי וסובייקטיבי: חברות בקבוצת מיעוט מיוחסת באופן אובייקטיבי על ידי החברה, המבססת השתייכות לקבוצה על פי נתונים פיזיים או התנהגותיים של הפרטים. הגדרה זו היא גם סובייקטיבית כיוון שחברי הקבוצה יכולים להשתמש בסטטוס זה על מנת לבסס את יחסי הסולידריות בתוך קבוצת המיעוט. בכל מקרה, הסטטוס של קבוצות המיעוט בחברה הוא קטגוריאלי בטבעו: יחיד בעל נתונים פיזיים או התנהגותיים התואמים קבוצת מיעוט מסוימת, יתאים את הסטטוס שלו לקבוצת המיעוט, ולפיכך יזכה ליחס דומה לשל שאר חברי הקבוצה.
 
== מיעוטים אתניים ==
 
==מיעוטים מגדריים==
למרות שמספרם של הנשים והגברים בחברה הוא כמעט שווה, הבדלי הסטטוס ביניהם הביאו לכך שנשים נחשבות כקבוצת מיעוט בחברה. הגדרה זו הינה בעייתית במידת מה, מאחר שמנקודת מבט סובייקטיבית ישנן, למשל, קבוצות של נשים שאינן רואות עצמן כקבוצת מיעוט (כדוגמת נשים לבנות בארצות הברית), כיוון שהן לוקחות חלק ומיוצגות בכל השלבים של הסולם החברתי. אף על פי כן, הכנסותיהן של נשים הינן נמוכות משל הגברים. בבסיס ההגדרה של נשים כקבוצת מיעוט עומדת ההנחה כי כיום התפיסה הפטריארכאלית היא ששולטת בחברה ולפיכך, נשים נמצאות בעמדת נחיתות אל מול הגברים (תחילה הן כפופות לאביהן ובשלב מאוחר יותר, לבעליהן). קבוצה נוספת של מיעוטים מגדריים כוללת אנשים בעלי מגוון נטיות מיניות וזהויות מגדריות שאינן נתפסות כנורמטיביות אשר בעטיין הם עשויים להיחשב כקבוצות מיעוט בחברה. לדוגמה: [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], [[לסבית|לסביות]], [[טרנסג'נדר|טרנסג'נדרים]], [[ביסקסואליות|ביסקסואלים]] וכדומה.
 
==קבוצות מיעוט של גילאים==
ב[[מדינת ישראל]] ניתן להבחין במספר גדול של קבוצות מיעוט, חלקן ייחודיות למדינת ישראל וחלקן לא.
 
עם קום המדינה הוגדר ב[[מגילת העצמאות]] על ידי [[בית המשפט העליון]] כי קיום שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחי המדינה הינוהוא עקרון יסוד חברתי. עקרון זה עמד במבחן לאורך שנות קיומה של המדינה נוכח טענותיהם של קבוצות המיעוט כנגד אפליה. לעתים טענות אלו הופנו כלפי גורמים ממשלתיים, דוגמת [[הפנתרים השחורים]] שהפגינו בטענה לאפליה של עדות המזרח בראשית שנות ה-70 ו[[ערביי ישראל]] הטוענים לתחושת אי שייכות ולקיפוחם בחברה. בנוסף, בשנים האחרונות אנו עדים לטענותיהם של עולים חדשים מ[[אתיופיה]] ומחבר העמים כנגד הממשלה שאינה פועלת מספיק לקליטתם ולדאגה לרווחתם. עקב כך, הם טוענים כי עולים חדשים רבים מדרדרים ל[[פשע]] ו[[אבטלה]], ואינם מגיעים לכדי השתלבות והצלחה חברתית.
 
==לקריאה נוספת==