משה זכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
הרמ"ז ישב ב[[ונציה]], שם היה למגיה ספרים. לפי הצעת תלמידיו עבר בשנת 1673 ל[[מנטובה]], שם ייסד ישיבה והיה לו חוג גדול של תלמידים, וכן שימש כרב העיר תמורת שכר שנתי של 300 דוקטים. הרמ"ז ייסד בישיבתו מפעל העתקה של כתבי [[האר"י]], ומהם נפוצו כתבי האר"י באירופה. הרמ"ז סינן את כתבי תלמידי האר"י, והגיע למסקנה כי הכתבים היחידים בהם ראוי ללמוד את תורת האר"י הם כתבי ר' חיים ויטל, אותם כינה "סולת נקיה" ו"מקובלים מפי עליונים", ושלל את הלימוד והעיסוק בכתבי תלמידי האר"י האחרים, דוגמת רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] ואחרים, אותם גרס כמיוסדים על "מחשבות וסברות".
 
במנטובה ישב הרמ"ז עד יום מותו, ט"ז בתשרי ה'תנ"זח, 1 באוקטובר 1697. במאה העשרים התגלתה מצבתו במחסן לחומרי בנייה בעיר.
 
מסופר עליו כי בצעירותו למד את השפה הלטינית, ולאחר שעמד על דעתו, צם 40 יום ולילה בתקווה לשכוח אותה.