מסוף מחשב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטה |
←מסופים ביוניקס: הוספת סעיף |
||
שורה 13:
ב[[שנות השמונים]] החלה עלייתם של ה[[מחשב אישי|מחשבים האישיים]] - [[IBM PC]] עם הצג ה[[מונוכרום|מונוכרומטי]] (צג ירוק). הם לא היו מסופים ולא כללו [[חומרה]] המחוללת תווים, למעט [[כרטיס מסך|כרטיס המסך]] ש'''לא''' היה משולב ב[[לוח אם|לוח האם]]. עם תוכנת אמולציה מתאימה ניתן היה לחברם לרשתות, אם היו מחוברים לשכזו.
לבסוף המחשבים האישיים השתלטו על השוק וצמצמו את הדרישה למסופים כליל. כיום רוב תוכנות [[Telnet]] ל[[משתמש קצה]] מספקות אמולציה מלאה לVT100 ואף לתכונותיו של [[VT420]] .
==מסופים ביוניקס==
מערכת [[יוניקס]] ו[[מערכת הפעלה|מערכות הפעלה]] שתוכננו כדוגמתה, כגון [[לינוקס]], המסוף הוא אחד הממשקים החשובים. במקרים רבים אפשר להתחבר למערכת ממסופים שונים: מדמה מסוף מהמערכת הגרפית המקומים, או ממערכת מרוחקת דרך חיבור כגון [[SSH]]. במסוף אפשר להשתמש, בין השאר, ב[[ממשק שורת פקודה]].
מסוף שמחובר ישירות למחשב נקרא '''קונסולה''' (Console - עמדת שליטה). יש מערכות רבות שלהן אין מסך מובנה, ולכן החיבור לקונסול הוא דרך [[חיבור טורי]] אחר כגון [[RS-232]]. במערכות לינוקס ו[[FreeBSD]] שמחוברות למסוך הקונסול הרגיל הוחלף במספר "קונסולים וירטואליים" - הדמיה של מספר רב של מסופים ע"י ליבת המערכת.
המסופים הראשונים בסביבה זו היו [[טלפרינטר]]ים: צירוף של מקלדת ומדפסת שורה. הם כונו גם '''טלטייפ''', '''Teletype''', ע"ש אחד הנפוצים שבהם. מכאן הקיצור: '''TTY'''. מהסיבה הזו{{מקור}} תוכננו התוכניות במערכת יוניקס (ובשפת [[C (שפת תכנות)|C]] לעבודה עם זרם נתוני קלט וזרם נתוני פלט.
בהמשך הופיעו מסופים גרפיים מתקדמים יותר אשר הציגו למשתמש מסך מרובע של תווים ואפשרויות שונות לשלוט עליהם. אותם מסופים היו מההתקנים המסובכים יחסית באותה תקופה. ע"מ לשלוט עליהם הומצאה [[קריאת מערכת]] חדשה ביוניקס בשם [[ioctl]] שייעודה היה ליצור קריאות מערכת פרטיות ל[[מנהל התקן|מנהלי התקן]] שונים. השם של ערך השגיאה שקריאה (ובעקבותיה: גם קריאות אחרות) זו מחזירה כשהיא נשלחת להתקן לא מתאים נקבע ל-ENOTTY ("שגיאה: לא מסוף"){{מקור}}.
==מסופים גרפיים==
| |||