עליית תלמידי הגר"א – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
הגל הראשון{{הערה|כיחידים עלו ליטאים ממקומות אלה גם קודם לכן ביניהם סבו של ר' ישראל משקלוב, רבי עזריאל משקלוב, עלה לארץ ישראל בשנת תקל"ב (1772) ו-רבי [[שלמה מטולוצין]] מבכירי תלמידי הגר"א שעלה עוד בחיי רבו לארץ בשנת 1794.}} של העולים, היה קבוצה בראשותו של הרב [[מנחם מנדל משקלוב]] הגיע ל[[חיפה]] ביום [[ח' באלול]] [[תקס"ח]] ([[1808]]). משך כחודשיים התגוררו ב[[טבריה]] ומשם עברו להשתקע ב[[צפת]], על מנת להימנע ממחלוקות עם [[עליית החסידים|החסידים]] שהגיעו ארצה כ-30 שנה קודם לכן והתגוררו בטבריה. אך גם בצפת לא הצליחו להשתלב בקהילה האשכנזית המקומית, שהיתה ברובה חסידית.
בעקבות כך נוצר הצורך בהקמת קהילה אשכנזית נוספת, ולשם כך זירזו את עלייתם של מתכנני עלייה. ואז בגל השני בתחילת הקיץ של שנת [[תקס"ט]] ([[1809]]) הגיעה שיירה נוספת בראשות הרב [[סעדיה משקלוב]]. השיירה השלישית שהגיעה לארץ ב[[תשרי]] [[תק"ע]] ([[1809]]), הייתה בראשותם של הרב חיים כ"ץ והרב [[ישראל משקלוב]], הצטרפה לקהילה החדשה בצפת. ר' חיים כיהן בפועל כרב הקהילה, ור' ישראל משקלוב הפך לאחד ממנהיגיה הבולטים.
בשנת [[תקע"ו]] ([[1816]]) לאחר תכנון של מספר שנים, עזב הרב מנחם מנדל משקלוב יחד עם קבוצה מהעולים את צפת ועלה ל[[ירושלים]], שם ייסד מחדש את הקהילה האשכנזית. בתחילה נמנעו אנשי הקהילה מלהזדהות בגלוי כאשכנזים, בין השאר, בשל החובות שהשאירו אנשי [[עליית רבי יהודה החסיד]], בשנת [[1700]]. הם נאלצו לשנות את מלבושיהם וגינוניהם כלפי חוץ כבני העדה [[יהדות ספרד|הספרדית]]. חלקם אף שינו את שם משפחתם, כדוגמת משפחת בסן ("באשע'ס" במקור). רק לאחר עשר שנים סילקו העולים את החובות והותר להם לשבת בעיר. הפרושים, תלמידיו של הגאון מוילנה ייסדו את הכולל האשכנזי הראשון בירושלים, "כולל הפרושים", שכונה גם "כולל וילנא".{{הערה|[[יהושע בן-אריה]], מבוא, בתוך: '''אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט''', ירושלים: הוצאת [[מוזיאון ישראל]], 1979, עמ' 10-9.}}
| |||