הסכמה מדעת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נושא רחב בהרבה מדיני נזיקין |
מ ←משפט משווה: תקלדה |
||
שורה 27:
גרסה מעט יותר [[פטרנליזם|פטרנליסטית]] של דוקטרינת ההסכמה מדעת קיימת ב[[ארצות הברית]]. הגרסה האמריקאית של הדוקטרינה נוסחה בפסק דין בעניין '''קאנטרבורי'''<ref>Canterbury v. Spence, 464 F. 2d 772 (1972).</ref> בו נקבע כי ישנם תחומים בהם יש לספק לחולה את המידע הנחוץ לאדם סביר (בדומה לגרסה הקונטיננטלית) אולם ישנם מקרים בהם טיב המידע שיש לספק תלוי בפרקטיקה המקובלת בתחום. נהיר כי זוהי גרסה אשר שמה דגש חזק יותר על הגנת חייו של הפרט ופחות על הגנת האוטונומיה שלו. כלל פסיקתי זה התפתח לאוסף מורכב של הסדרים<ref>Plante An Analysis of Informed Consent 36 Fordham L. Rev. 639 (1968).</ref> אשר אומצו בחקיקה ביותר מארבעים מדינות בארצות הברית.
הגרסה הפטרנליסטית ביותר של דוקטרינת ההסכמה מדעת מצויה ב[[אנגליה]]. ההלכה בהקשר זה, אשר נקבעה בפסק הדין בפרשת '''בולאם''',<ref>Bolam v. Friern Hospital Management Committee [1957] 1 W.L.R. 582.</ref> הינה כי חובה לספק לחולה רק את המידע אותו מקובל לספק על פי הפרקטיקה הרפואית במקרים דומים. על אף שגישה זו כמעט הפוכה לשיטה הנהוגה בישראל, יש לציין שגם בפסיקה הישראלית ניתן לזהות קולות המושכים לכיוונים פטרנליסטיים יותר, למשל פסק דינו של השופט בייסקי בעניין '''קורטאם'''.<ref>ע"פ 480/85 '''קורטאם נ. מדינת ישראל''' פ"ד מ (3) 673 (1986), עמ' 692 ואילך.</ref> בפרשה זו נידון מקרהו של אדם אשר, בנסיון למנוע מן המשטרה לאסוף ראיות כנגדו, בלע כמות גדולה של סמים שהיו בידיו. כדי להציל את חייו בוצע בו ניתוח בניגוד לרצונו. השופט בייסקי קבע כי מכיוון שלחיים ערך עליון, כאשר אדם נתון בסכנת מוות או נזק חמור, ניתן לבצע בו התערבות כירורגית ללא הסכמתו, במיוחד כשאין בהתערבות סיכון מיוחד. בכך בעצם הציב השופט בייסקי את ערך החיים מעל ערך האוטונומיה של הפרט.
==קישורים חיצוניים==
| |||