התקופה הקלאסית (מוזיקה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
מכיוון שבתקופה הקלאסית זנחו את המרקם ה[[פוליפוניה|פוליפוני]] של הבארוק, והכתיבה השתמשה בקול אחד עם ליווי, המלחין שם דגש על סימני ה[[דינמיקה (מוזיקה)|דינמיקה]] והביצוע. הפשטתו של המרקם הפכה את הפרטים הקטנים בביצוע לחשובים. מאותה סיבה הוכנסו ליצירות פתיחות מעניינות ומקצבים אופייניים - מארש הלוויה וה[[מינואט]].
בנוסף, בתקופה הקלאסית חלה התרחקות מההרגל הבארוקי להקדיש את היצירה, או כל אחד מהפרקים בה, לתיאור רגש אחד בלבד. במקום זאת, האופנה הייתה ליצור ניגוד בין החלקים והפרקים ביצירה, שהושג במגוון טכניקות: מעבר מ[[סולם מינורי|מינור]] ל[[סולם מז'ורי|מז'ור]]; מקצביות לקצב אטי יותר, שירתי; ובעיקר מעבר לאזורים שונים בהרמוניה. קטעי מעבר הפכו לחשובים יותר ויותר, כשהמלחינים החלו להקדיש יותר תשומת לב לקטעים אלה, הדגישו אותם, ואף בנו את המתח בציפיית שווא רק כדי להוביל את היצירה דרך קטע מעבר לכיוון חדש, במקום להגיע לפתרון המיוחל
[מאת אופק משעל
]
===השפעות התקופה הקלאסית על מלחינים מאוחרים===
| |||