ויקיפדיה

חנינאי כהנא בן הונא גאון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 8:
לפי נוסחת רוב כתבי היד של [[איגרת רב שרירא גאון]], כיהן רב כהן צדק כראש ישיבת סורא במשך עשר שנים, משנת ד'תקכ"ט עד ד'תקל"ד.
 
== חיבוריו ופסקיו==
 
לפי עדותו של הרב האי גאון היה בידו תשובה הלכתית של רב חנינאי כהנא גאון<ref>תשובת רה"ג, הובא בשערי צדק ח"ד סימן יב</ref> וכמו כן כמה פסקיו ופירושיו מופיעים בספר [[הלכות גדולות]].
 
(מן המפורסם בין פסקיו של רב חנינאי הוא קביעתו ההלכתית שרשאי אב להוריש כל נכסיו אל בן אחד מבין מספר בניו -וזאת למורת שאחד מבניו הנהו הבכור. וזאת בעצם כפי דעתו של ה[[תנא]] [[רבי יוחנן בן ברוקה]].<ref>יש בידינו פס"ד שכתב אדונינו מר רב חנינאי כהא בר הונא ריש מתיבתא..דהלכה כרבי יוחנן ב"ב({{בבלי|בבא בתרא|קל}} שדברי השכיב מרע קיימין להוריש כל נכסיו לבן א' ולא שייר כלום לשאר בניו).-תשובת רה"ג שערי צדק תשובות הגאונים ד'דף קד י(ירושלים תשכ"ם תשכו.ו</ref>
 
 
יש מציינים את גדלותו של הרב חנינאי כהנא בכך שרבשבנוסף לקבלת התיאור "אדונינו", הרב האי גאון ראה צורך להסתמך עליו כנוסף לפסק דין מפורש של [[שמואל (אמורא)]].<ref>הערה בספר הלכות גדולות, הלכות נחלות, דף תקנ</ref>{{דרוש מקור}}▼
 
 
== ראו גם ==
 
[[ירושה (משפט עברי)|החלטת האב בחלק הבכורה ובירושה]]
 
▲יש מציינים את גדלותו של הרב חנינאי כהנא בכך שרב האי גאון ראה צורך להסתמך עליו כנוסף לפסק דין מפורש של [[שמואל (אמורא)]]<ref>הערה בספר הלכות גדולות, הלכות נחלות, דף תקנ</ref>
== הערות שוליים ==
<references/>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חנינאי_כהנא_בן_הונא_גאון"