ויקיפדיה

חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה}}
[[File:Munkacs_World_Headquarters_in_Boro_Park,_Brooklyn.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מרכז חסידות מונקאטש העולמי בשדרה ה-14. בורו פארק]]
[['''חסידות]] מונקאטש''' הינההיא [[חצר חסידית]] מןשנוסדה העירבעיר [[מונקאץ']] (בעבר ב[[הונגריה]] כיום ב[[אוקראינה]]). מייסדבסוף חסידות[[המאה מונקאטשה-19]] על היהידי הרב [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]], בנו של הרב אלעזר שפירא מלאנצהוט ונכדונכדו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] בעל (ה'[["בני יששכר]]'"). האדמו"רכיום הנוכחינמצא הואמרכז רביהחסידות ב[[משהבורו יהודהפארק]] לייב רבינוביץב[[ברוקלין]]. מרכזבראשות החסידותהאדמו"ר כיום ב[[בורומשה פארקיהודה לייב רבינוביץ]].
 
== תחילת החסידות ==
עד שנת [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) הקהילה החסידית בעיר הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של ה[[חתם סופר]] ובמקומו מונה רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. הרב גרין נפטר בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב [[חיים סופר]] שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו ה[[ניאולוגים]] וה[[השכלה]] להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת [[תר"מ]] ([[1880]]), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי [[אשכנז]] ולא אהד את תנועת החסידות.
 
==[[אדמו"ר]]ירי החסידות==
=== שלמה שפירא ===
{{ערך מורחב|שלמה שפירא (רב)}}
 
* '''[[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]]''' - בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב רביהעיר [[שלמהמונקאטש שפירארבי (רב)|שלמה שפירא]], נכדו של רבי [[צבי אלימלךאלימך שפירא]] שכיהן חמישים שנה לפני כן כרב העיר. רבי שלמה פשירא כיהן כרב ואדמו"ר בעיר עד לפטירתו בשנת [[תרנ"ג]].▼
[[תמונה:Zvi-shapira.jpg|ממוזער|שמאל|150px|צבי הירש שפירא]]▼
 
* '''[[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה שפירא, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. ייסד את כולל חסידי מונקאטש בירושלים. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. רבי צבי הירש נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]].
▲בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב רבי [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]] נכדו של רבי [[צבי אלימלך שפירא]] שכיהן חמישים שנה לפני כן כרב העיר.
בהכתרתו של הרב שלמה שפירא לרב העיר, החזירו החסידים את מנהגיהם, שבוטלו בעת כהונת הרב סופר. הרב שלמה שפירא היה לאדמו"ר הראשון של חסידות מונקאטש. הרב [[מחלה|נפל למשכב]] לאחר כמה שנות כהונה ונפטר שנת [[תרנ"ג]].
 
* '''[[חיים אלעזר שפירא]]''' - בנו של רבי צבי הירש שפירא, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את שכונת [[בתי מונקאטש]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה ממתנגדיה של הציונות לכל זרמיה.
=== צבי הירש שפירא ===
{{ערך מורחב|צבי הירש שפירא}}
לאחר מותו של רבי שלמה שפירא מילא את תפקידו בנו, רבי [[צבי הירש שפירא|צבי שפירא]], בעל 'באר-לחי-רואי', 'דרכי תשובה' ו'צבי תפארת'. רבי צבי הירש (י"א בתמוז תר"י [[1850]] - ט"ז בתשרי תרע"ד [[1913]]). בהיותו בן 6 [[אירוסין|התארס]] לאסתר הורוביץ בת רבי חנינא הורוביץ מגזע [[חסידות מעליץ|מעליץ]]-[[נפתלי צבי הורוביץ|רופשיץ]], רב העיר אולינוב. החתונה התקיימה בשנת [[תרכ"ד]] בחודש [[אדר]] באולינוב. רבו של רבי צבי שפירא היה רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז, ואחר פטירתו נסע גם לבנו רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]].
כשנתקבל אביו רבי שלמה לכהן כרב מונקאטש, מונה הרב צבי הירש כראש [[אב בית דין]] במונקאטש, ואחר פטירת אביו בשנת [[תרנ"ג]], נתקבל למלא מקומו כרב העיר וכאדמו"ר. בשנת [[תרס"ח]] הורה הרב צבי שפירא להקים את כולל חסידי מונקאטש בירושלים, כולל שהפך לימים לשכונת [[בתי מונקאטש]]. היה ידוע בהתנגדותו העזה לרעיון ה[[ציונות]]. בימי כהונתו של רבי צבי הירש שפירא הגיעה דרישה של השלטונות ההונגריים להרבות בלימודי חול ובלימודי השפה והתרבות ההונגרית, שליחת הילדים לבתי ספר [[גוי]]ם, וחובה על הרב לדעת את שפת המדינה. על דרך ההתנהלות כנגד הגזירות הייתה מחלוקת בין הרב לראשי הקהילה. רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] הכריע לזכות ראש הקהילה. ובכך התחילה מחלוקת בין אדמו"רי מונקאטש לאדמו"ר מבעלז. רבי צבי הירש נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]].
 
הרב* '''[[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]'' ([[ו' בתשרי]]- [[ה'תרעבנו של האדמו"ה]],ר [[26נתן בספטמבר]]דוד [[1914רבינוביץ מפארציווא]], שדליץוחתן [[פולין]]בתו -היחידה [[כ"זשל בכסלו]]רבי [[ה'תשנחיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ח]]ז, [[26בהיותו בדצמבר]]בן [[1997]]22, [[פתחנפטר תקוה]]חותנו [[ישראל]])והוא היההתמנה ה[[אדמו"ר]] הרביעי לשושלת חסידות מונקאטש., תפקיד ממנו פרש בבשנת [[ה'תש"ה]]. לאחר מכן שימש כרבה של [[סאו פאולו]] ב[[ברזיל]] ומומשנת [[ה'תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]].▼
=== חיים אלעזר שפירא ===▼
[[תמונה:Minchas Elazar.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חיים אלעזר שפירא]]
{{ערך מורחב|חיים אלעזר שפירא}}
רבי חיים אלעזר שפירא ([[1871]] - [[5 במאי]] [[1937]]; ח"י טבת [[ה'תרל"ב]] - [[ב' בסיון]] [[ה'תרצ"ז]]) מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. נולד בעיירה סטריזוב שב[[פולניה]] בשנת [[ה'תרל"ב]]. נקרא אלעזר על שם אבי זקנו, רבי אלעזר שפירא מלאנצהוט. כשחלה בגיל שלוש, הוסיפו לשמו 'חיים' על פי הוראת רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז שהיה רבו של אביו. בחודש [[כסלו]] [[תרמ"ז]] נישא לחיה חאשא בת רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלובזיג ממנה התגרש בשנת [[תרס"ו]]. בתחילת שנת [[תרפ"ז]], נישא לרחל פרל בת רבי יעקב משה סאפרין מ[[חסידות קומארנו|קומרנה]].
 
הרב* '''[[משה יהודה לייב רבינוביץ]]''' - בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, נולד במונקאטש. גדל והתחנך ב[[ארצות הברית]]. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]], וייסד מחדש בתי מדרש, ישיבות, בתי חינוך ומוסדות חסד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[אירופה]], [[אוסטרליה]] וב[[ארץ ישראל]]. ▼
רבי חיים אלעזר הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו, הרב צבי הירש שפירא שמתקופתו ניתנה תמיכה להחזקת ה[[יישוב]] ב[[ארץ ישראל]]. בנוסף לכך ייסד את שכונת '[[בתי מונקאטש]]' בירושלים. אחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את 'ישיבה רבתי דרכי תשובה'.
 
<gallery>
רבי חיים אלעזר שפירא נקבר בבית העלמין היהודי שבעיר מונקאטש בחלקת הקבורה של אדמו"רי מונקאטש. בשנת [[תש"ל]] התפרסמה ידיעה שממשלת [[ברית המועצות]] (שהעיר מונקאטש הייתה אז תחת שלטונה) רוצה להרוס את בית העלמין היהודי במונקאטש. לבסוף הועברו הקברים והמצבות לבית עלמין בעיירה קרופיץ הסמוכה.
▲[[תמונהקובץ:Zvi-shapira.jpg|ממוזער|שמאל|150px|צבי הירש שפירא]]
 
▲===קובץ:Minchas Elazar.jpg|חיים אלעזר שפירא ===
רבי חיים אלעזר גינה לא פעם בחייו גם את המזרחי וגם את [[אגודת ישראל]] ו[[אברהם מרדכי אלתר|הרבי מגור]] בשל היותם פועלי הציונות.
[[תמונהקובץ:Boruch Rabinowicz 019.jpg|ממוזער|שמאל|200px|ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]▼
 
[[תמונהקובץ:Munkatch_Rebbe_Shlita.jpg|ממוזער|שמאל|200px|משה יהודה לייב רבינוביץ']]▼
=== ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ===
</gallery>
{{ערך מורחב|ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ}}
 
▲[[תמונה:Boruch Rabinowicz 019.jpg|ממוזער|שמאל|200px|ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]
 
▲הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' ([[ו' בתשרי]] [[ה'תרע"ה]], [[26 בספטמבר]] [[1914]], שדליץ [[פולין]] - [[כ"ז בכסלו]] [[ה'תשנ"ח]], [[26 בדצמבר]] [[1997]] [[פתח תקוה]] [[ישראל]]) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי לשושלת חסידות מונקאטש. תפקיד ממנו פרש ב[[ה'תש"ה]]. לאחר מכן שימש כרבה של [[סאו פאולו]] ב[[ברזיל]] ומ[[ה'תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]].
 
הרב רבינוביץ נולד כבנם השלישי של יוטא והאדמו"ר [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] שניהם באו ממשפחתות שושלות של אדמו"רים. ‏יוטא הייתה בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של הרב ברוך מגורליץ והרב [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]] מ[[מונקאטש]] ואביו האדמו"ר היה בנו הגדול של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ]] מ[[חסידות ביאלא|ביאלה]]
 
הרב רבינוביץ היה [[עילוי (לימוד)|עילוי]] ושמעו הגיע לאוזני הרב [[חיים אלעזר שפירא]] מ[[מונקאץ']] שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. [[חיים אלעזר שפירא]] נסע לשדליץ לפגוש את הילד ולאחר ששוחח עימו, החליט על ה[[שידוך]]. כשהיה בן שמונה הוא [[אירוסין|התארס]] ומאז נקרא 'הינוקא ממונקטש'. נישואיו התקיימו במונקאטש ב[[י"ז באדר]] [[ה'תרצ"ג]].
 
ב[[ב' בסיוון]] [[ה'תרצ"ז]], בהיותו בן 22 שנה נפטר חותנו - ה[[חיים אלעזר שפירא|מנחת אלעזר]] - חתנו של הרב רבינוביץ וזה הפך לאדמו"ר.
 
[[קובץ:Munkatch-tartzagisrael.jpg|ממוזער|200px|כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג]]▼
 
לאחר פטירתו הוא השאיר אחריו את אשתו השנייה, את ילדיו מנישואיו הראשונים: צבי נתן דוד, חיים אלעזר, האדמו"ר [[משה יהודה ליב רבינוביץ]] (לימים האדמו"ר ממונקאטש), האדמו"ר יצחק יעקב מדינוב ובת יחידה, יוטא, את ילדיו מנישואיו השניים: רחל לביאה (גרוסמן) ויאיר מאיר בצלאל, נכדים ונינים.
 
[[קבורה (יהדות)|נקבר]] ב[[בית הקברות סגולה]] ליד אביו, שאת ארונו העלה לישראל ב[[ה' באלול]] [[ה'תשל"ז]].
 
=== משה יהודה לייב רבינוביץ ===
{{ערך מורחב|משה יהודה לייב רבינוביץ}}
 
▲[[תמונה:Munkatch_Rebbe_Shlita.jpg|ממוזער|שמאל|200px|משה יהודה לייב רבינוביץ']]
 
 
משה יהודה לייב רבינוביץ נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[ה'תש"א]], היום הראשון של [[חנוכה]] ([[25 בדצמבר]] [[1940]]) בעיר [[מונקאץ']] שהייתה אז תחת שלטון [[הונגריה|הונגרי]]. אביו היה רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]] ששימש אז כאדמו"ר ממונקאץ' וכרב העיר. אמו הייתה חיה פרימה רבקה, בתו של רבי [[חיים אלעזר שפירא]], האדמו"ר הקודם ממונקאץ'. [[ברית מילה|ברית המילה]] שלו נערכה ב"זאת חנוכה", ה[[סנדק]] היה האדמו"ר [[שלום אליעזר הלברשטאם]] מ[[חסידות ראצפרט]], בנו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]], והתינוק נקרא על שם דוד אמו רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב.
 
הרב משה יהודה לייב רבינוביץ' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי של [[חסידות מונקאטש]] והוא החמישי לשושלת האדמו"רות של החסידות.
 
בתקופת [[השואה]] גורש הרב משה יהודה לייב רבינוביץ עם משפחתו, בעלת הנתינות ה[[פולין|פולנית]] למחנה קמניץ-פודולסק, אבל המשפחה הצליחה לברוח ל[[בודפשט]], שם הם התחבאו, עד שקיבלו אישור עלייה ל[[ארץ ישראל]] (סרטיפיקט) בשנת [[1944]]. ב-[[1945]] נפטרה אמו ב[[ירושלים]], ואביו שנישא בשנית עבר עם המשפחה ל[[סאו פאולו]] שב[[ברזיל]] וחדל לשמש כאדמו"ר. הרב רבינוביץ' נשלח על-ידי אביו ל[[ארצות הברית]], שם הוא למד ב[[ישיבת טלז]] ב[[קליבלנד]] שב[[אוהיו]] אצל רבי פסח שטיין ורבי מרדכי גיפטר ובבית מדרש עליון ב[[מונסי]] שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. בשנת [[ה'תשכ"א]] נשא לאישה את נחמה פערל - בתו של הרב אהרן ברנשטיין - ראש ישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]] וחבר [[בד"ץ]] [[אגודת ישראל]]. הרב רבינוביץ' הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר ו[[אב"ד|אבד"ק]] מונקאטש.
 
▲הרב רבינוביץ פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]], וייסד מחדש בתי מדרש, ישיבות, בתי חינוך ומוסדות חסד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[אירופה]], [[אוסטרליה]] וב[[ארץ ישראל]].
 
לאחר שיפוצים רבים ושיקום של בית הכנסת הראשון של החסידים באירופה חנך הרב משה יהודה לייב רבינוביץ את בית הכנסת החדש של חסידות מונקאטש שבאוקראינה בשנת 2011.
 
לרב שלושה ילדים; [[הרב חיים אלעזר רבינוביץ]], הרב [[ירוחם פישל רבינוביץ]] ובתו היחידה [[פרימה הורוביץ]].
 
== החסידות והציונות ==
שורה 80 ⟵ 38:
== בתי מונקאטש ==
{{ערך מורחב|בתי מונקאטש}}
▲[[קובץ:Munkatch-tartzagisrael.jpg|ממוזער|200px|כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג]]
 
[[קובץ:Munkach.jpg|ממוזער|200px|שלט השכונה על הבניין הראשון]]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_מונקאטש"