טריבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Freiherr (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 29:
הטריבונים ענו לאותם מגבלות חוקתיות כמו שאר ה[[מגיסטראט|מגיסטראטים]] הרומים של מגבלת הכהונה לשנה, והם [[בחירות ברומא העתיקה|נבחרו]] ב-[[10 בדצמבר]] כל שנה על ידי אספת העם של הפלבים (Concilium Plebis), כאשר אסור היה להיבחר יותר משנה אחת ברציפות לתפקיד.
 
עיקרון חוקתי רומי נוסף שהטריבונים ענו לו היה השיתופיות או הקולגיות, כלומר הטריבונים נבחרו במספרים זוגיים (בהתחלה 2, ומאוחר יותר המספר גדל ל-10) וכל טריבון היה יכול לאסור, ולנגוד את השפעתו של חברו לטריבונהלטריבונט, ותוקף סמכותם ואחריותם היה שווה. מספיק שטריבון אחד היה מתנגד להצעת חברו, וההצעה הייתה נופלת.
 
===שינויים בטריבונהבטריבונט לאורך השנים===
במהלך השנים הוגדל מספר הטריבונים ל-4 (בהתאמה ל-4 השבטים העירוניים של רומא), ובשנת 450 לפנה"ס הועלה מספר הטריבונים לעשרה.
 
בשנים הראשונות של קיום המשרה סירבו המגיסטרים הפאטריקים להכיר בטריבונים באופן רשמי, וניסו להימנע מחיכוך איתם, מחשש להתקוממות של הפלבס.
 
בעת שלטון ה[[דקמוירים]] בוטל מוסד הטריבונההטריבונט, אולם חודש לאחר סיומו.
 
מ[[287 לפנה"ס]] קיבלו הטריבונים סמכויות נוספות כגון הזכות לשבת באספות הסנאט, האפשרות לכנס את הסנאט, לחוות את דעתם, ולהציע לפניו הצעות. כמו כן קיבלו זכויות לאסור את מגיסטרים לשעבר, ואף להפעיל במקרים מסוימים את כוחם מחוץ לרומא.
שורה 55:
בזמן היווצרותה של משרת טריבון הפלבס, יעודה היחידי היה להעניק הגנה וייצוג לפלבס הרומי. עד לשנת 287 לפנה"ס עמדו לרוב הטריבונים בראש המאבק של הפלבים לשוויון זכויות, כאשר בשנה זו נהפכו החלטות אספת הפלבס ([[פלביסקיטום|Plebiscitum]]) לבעלות תוקף של חוקים (Lex), אחד מההישגים הגדולים של הפלבס והטריבונים במאבקם.
 
מתחילת המאה השלישית לפנה"ס היו הטריבונים בדרך כלל חלק מהמנגנון הרפובליקאי הרומי, ותמכו בשלטון האצולה והסנאט, שהשתמשו במשרת הטריבונההטריבונט ככלי לשמירת סדרי המשטר ודיכוי מצביאים ומנהיגים שחרגו מהקו הממשלתי והמסורתי של שלטון המדינה.
 
מימיהם של [[טיבריוס גרקכוס]] ואחיו [[גאיוס גרקכוס]] (סוף המאה השנייה לפנה"ס) שימשה משרת הטריבונההטריבונט ככלי פוליטי רב עוצמה בידיה של הסיעה ה[[פופולרים]] במאבק בשלטון הסנאט. חלק גדול מהטריבונים ברפובליקה המאוחרת היו לנציגים פופולרים, אשר לרוב הציעו הצעות פופולריות כגון חלוקת אדמות ותבואה, וניסו לשלול מהסנאט סמכויות מסורתיות שלו ולמסרם ליד אספות העם. הטריבונים לעתים אף הסיתו לאלימות גלויה נגד הסנאט, ותרמו ליצירת כנופיות רחוב מקרב הפלבס, ולפעמים גם עמדו בראשם.
 
הרפורמה החוקתית של סולה (שנת 82 לפנה"ס) שביצעה קיצוצים נרחבים בסמכויות הטריבון, הייתה חלק מניסיונו להחזיר את מרכז השלטון והכוח בחזרה לסנאט, ולמנוע מטריבונים פופולריים להשתלט על הרפובליקה הרומית.
שורה 63:
משנת 70 לפנה"ס, יחד עם חזרת כוחה של המשרה, חזרו גם הסממנים המהפכנים שליוו אותה לאורך המאה הקודמת.
לאורך ימיה האחרונים של הרפובליקה הפכההפך הטריבונההטריבונט לכלי בידיהם של מנהיגים צבאיים למאבק בסנאט, ומצביאים ופוליטיקאים חזקים כדוגמת [[פומפיוס הגדול]], [[מרקוס ליקיניוס קראסוס|קראסוס]] ו[[יוליוס קיסר]] השתמשו בטריבונים ובפריבילגיות שלהם כדי להשיג את מטרותיהם.
 
טריבונים הוסיפו להיבחר בתקופת הקיסרות, אולם למעט לחשיבות הרשמית של המשרה, והיותה חלק הכרחי בהתקדמות ב[[מסלול המשרות]], הייתה המשרה חסרת חשיבות לגמרי.