הסדר חוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ ←‏מניעים: קישורים פנימיים
מ תיקונים
שורה 2:
 
==מניעים==
הסדר חוב הוא לרוב פחות יקר ומשמש כאלטרנטיבה עדיפה להליך של [[פשיטת רגל]]. העלויות העיקריות המקושרות עם הסדרי חוב הן הזמן והמאמצים הדרושים במיקוחבהתמקחות עם ה[[בנק|בנקים]], הנושים, ה[[ספק|ספקים]] ו[[רשות המסים בישראל|רשויות המס]]. הסדר חוב לרוב מערב הפחתה של החוב והארכה של תנאי התשלום.
 
==עסקת החלף בין חוב להון==
בעסקת החלף בין חוב להון מניות (Debt/Equity Swap), נושיה של חברה מסכימים באופן כללי לבטל חלק מהחוב, או את כולו, בתמורה לקבלת [[הון]] בחברה. עסקאות שכאלה לרוב מתרחשות כאשר תאגידים גדולים נקלעים למצוקה פיננסית קשה, ובדרך כלל מסתיימות בהשתלטות של הנושים העיקריים על החברה. הסיבה להשתלטות, היא שבמקרים אלה החובות של החברה ביחס לנכסיה הנותרים הם במצב כה עגום, כך שאין לנושים כל יתרון בלנסות ולמשוך את החברה להליך של פשיטת רגל, ובמסגרתו לקוות להחזר החוב. במקום זאת, הנושים מעדיפים להשתלט על החברה במצב של עסק חי. כתוצאה מכך, חלקם של בעלי המניות המקוריים לרוב מדולל ואף נמחק כליל בעסקאות מסוג זה, כפי שקורה גם בהליכי ארגון מחדש לפי [[צ'פטר 11|פרק 11 של חוק פשיטת רגל האמריקאי]].
 
==תספורת למחזיקי האג"ח==
עסקת החלף בין חוב להון יכולה להיקרא בעגה הבורסאית גם 'תספורת' למחזיקי האג"ח. תספורות באג"ח הבנקים הגדולים הועלו כפתרון אפשרי ל[[משבר הסאבפריים]] על-ידי כלכלנים מובילים:
 
הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] העיד כי חילוץ הבנקים הוא למעשה "... לא חילוץ המוסדות עצמם אלא חילוץ של בעלי המניות ובעיקר של בעלי האג"ח. אין כל סיבה שמשלמי המיסים האמריקאיים יעשו זאת." הוא טען כי הפחתת רמות החוב של הבנקים באמצעות הפיכה של חוב להון, תשיב את אמון הציבור במערכת הבנקאית. הוא מאמין שהתייחסות לסולוונטיות הבנקים באופן זה תעזור לטפל בבעיות נזילות בשוק האשראי.
 
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען גם הוא בעד תספורות למחזיקי האג"ח: "זאת תהיה הדרך הזולה והנכונה יותר לגרום לבעלי המניות ולמחזיקי האג"ח של הבנקים 'לספוג את החםהחום', במקום משלמי המיסים. ה[[פדרל ריזרב]] ורגלטורים אחרים של הבנקים יתעקשו כי הלוואות כושלות ימחקו מספרי החברה. מחזיקי האג"ח אומנם יספגו תספורות, אך הפסדים אלו מתומחרים זה מכבר במחירי האג"ח המוזלים".