שדה הקרב המשולב – הבדלי גרסאות

'''שדה הקרב המשולב''' הוא הכינוי ל[[טקטיקה|טקטיקת]] פעילות [[קרב]]ית-[[מלחמה|מלחמת]]ית, אשר משלבת את הפעלת הכוח של הזרועות השונות של העוצמה הצבאית בכל מימדי הפעילות, לצורך השגת היעדים. בדרך כלל הכוונה היא לפעילות של כוחות קרקעיים כגון [[חיל השריוןשריון|שיריון]] או [[חיל רגלים|רגלים]] אשר נעזרים בתמיכה וחיפוי של כוח [[חיל הנדסה|הנדסי]], [[ארטילריה|ארטילרי]], [[חיל אוויר|אוירי]], [[חיל ים|ימי]], ושילובים שלהם. אולם קיימים גם מתארי קרב אחרים אשר בהם הפעילות העיקרית מתבצעת על ידי כוח אוירי או ארטילרי הנתמך על ידי כוחות רגליים. שדה הקרב המשולב המודרני מתבסס על הפעלת כוח יעודית הנתמכת בשילוב כוחות נוספים המופעלים במימדי הפעילות השונים, ותוך כדי כך זוכה לתמיכה [[לוגיסטיקה|לוגיסטית]] [[מודיעין צבאי|ומודיעינית]].

כבר ב[[הזמן העתיק|זמן העתיק]] נהגו כוחות של חיל רגלים לחפות על נושאי ה[[חנית]]ות בעת תנועה וחתירה למגע. צבאות גדולים ומתוחכמים יותר היו מורכבים מכוחות של [[חיל רגלים קל|חי"ר קל]] ו[[חיל רגלים כבד|כבד]], [[פרשים]] רכובי [[סוס]]ים, [[גמל]]ים או [[פיל]]ים, [[כרכרה|כרכרות-קרב]], [[קשת (מקצוע)|קשתים]], וכן ארטילריה [[קטפולטה|ראשונית]], אשר הפעילו כוח משולב תוך כדי שיתוף פעולה בין זרועי. הצבא ה[[פרס]]י הצטיין ביצירת שיתוף הפעולה בין זרועותיו השונות לצורך הפעלת כוח תוך כדי תנועה מכיוון האגפים ואל המרכז, עד להכרעת כוחות האויב.

[[פיליפוס השני]] פעל לשיפור משמעותי של שיטת הפעלת הכוח הצבאי ה[[יוון העתיקה|יווני]] שהתבסס על [[הופליט]]סים והסב אותו לפעולה באמצעות כוחות [[פלאנקס|פלנקס]], פרשים כבדים ואחרים תוך כדי שיתוף פעולה מקומי אשר שברו את כוח ההתנגדות של האויב שהוכרע.

כוחות [[לגיון|הלגיון הרומי]] בתקופה הפרה-מריאנית היו מורכבים מחמישה מעמדות של לוחמים. חי"ר קל (VELITES) שפעל כחומת הגנה ראשונה באמצעות חניתות קלות. מאחוריהם נערך כוח ההתקפה העיקרי של [[האסטאטים]] ופרינסיפס (PRINCIPES), שהיו מצוידים בחרבותב[[חרב]]ות וכידוניםו[[כידון|כידונים]]. כוח הטריארי (TRIARII) סיפק גיבוי מאחור באמצעות חניתות ארוכות ומגיניםו[[מגן|מגינים]] גדולים. בעורף המחנה נערכו הפרשים אשר עסקו בצפייה, מרדף, וזינוב בכוחות האויב הנסוגים ביחד עם מתן תמיכה וגיבוי לכוחות הפלנקס.

הצבאות ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] מתקופת שושלת האן היו מורכבים מכוחות חי"ר קל אשר אליהם התלוו כוחות של [[קשת (מקצוע)|קשתים]], ופרשים המצויידים במגוון כלי נשק כגון קשתות וחניתות כבדות.

הנצחונות הבריטיים בקרב קרסי שנערך בצפון [[צרפת]] בשנת [[1346]] , ב[[קרב פואטייה]] בשנת [[1356]] וב[[קרב אז'נקור]] בשנת [[1415]] היוו דוגמה לניהול בסיסי של שדה קרב משולב כאשר [[קשת (מקצוע)|קשתים]] רגליים טיווחו את האויב הצרפתי ממרחק בטחון, ואילו לוחמים חמושים ומוגנים התמודדו עם אלה מהם שנמלטו, וניסו לחמוק ולהתקרב לעבר השורות האנגליות.

תורת הלחימה המקובלת בימיב[[ימי הביניים]] המאוחרים במערב [[אירופה]] התבססה על צוותים של [[אביר]]ים נושאי [[רומח]] (בדרך כלל בני המעמד העליון) אשר לצידם איש עזר (SERGEANT) הנתון למרותם, כאשר הוא חמוש ומצוייד בציוד פשוט וזול יותר. הקרבות נערכו בין אבירים רכובים בסגנון של קרבות הבקעה לעבר מחנה האויב, ואילו כוח העזר הרגלי התמודד בקרבות פנים אל פנים על הקרקע.

עם התחלת השימוש ב[[נשק חם]] בשדה הקרב של ימי הביניים המאוחרים פיתחו הספרדיםה[[ספרד]]ים את הטרסיו (TERCII), יחידות של ניהול שדה קרב משולב אשר בו חיילים רגליים נושאי רומח, שימשו כמגינים עבור החיילים נושאי הנשק החם המאופיינים באיטיות פעולתם. נושאי הרומח עצמם, זכו להגנה מחיילים נושאי [[חרב]]ות ומגינים. הצלחת הטקטיקה המשולבת של הטרסיו הספרדי היה בעל השפעה מיידית על טקטיקות ניהול שדה הקרב של האומות האחרות ביבשת.

*'''אש''' - שימוש בכל המגוון הקיים של כלי נשק חם.

*'''תנועה''' - הימנעות מהתבצרות במתחמים לרוחב החזית.

*'''חסימה''' -יצירת נקודות ספציפיות למניעת תנועת האוייב (ראשי גשר וצירי תנועה ואספקה) .

*'''לוחמה אלקטרונית''' - חסימת האויב משימוש באמצעים טכנולוגיים שונים.

*'''תמיכה לוגיסטית''' - שמירה על קווי האספקה לכוחות הלוחמים בחזית למזוןל[[מזון]], [[תחמושת]], חלפים, ציוד ועתודות כוח אדם.

*'''מידע''' - השגת שליטה על הכמות המקסימלי של [[מודיעין צבאי|מידע מודיעיני]] מוקדם ובזמן אמת ליצירת "תמונת הקרב" העדכנית ביותר של הזירה והצדדים הלוחמים.