אברהם שרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חייו: קישורים פנימיים |
|||
שורה 7:
ב-[[1914]] ברח לוינה מהצבא הרוסי שפלש לגליציה, שם פרסם את מאמרו הפילוסופי הראשון (De Nature Stalibus) ומאמרים נוספים בעיתון [[אסטרייכישע וואכנשריפט]].
למרות שהיה [[פציפיזם|פציפיסט]], התגייס ל{{ה|צבא האוסטרו-הונגרי}} ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. במהלך שירותו כתב לעיתונו רשמים מהחזית לבקשת עורך העיתון, [[יוסף שמואל בלוך]]. באותה עת טיפח את תורת "הציונות ההירואית" וסחף את חבריו, בהם [[דוד הורוביץ]], שכתב עליו בזכרונותיו שהיה אחד ממעצבי המחשבה החלוצית<ref>[[משה יגר]], "ד"ר אברהם שרון (שבדרון) - דיוקנו של ירושלמי", '''ירושלים''' טו (2), אגודת הסופרים העברים בירושלים, תשמ"א, עמ' 80</ref>. לאחר המלחמה שינה את שמו ל"שרון" והיה במשך זמן קצר פעיל פולטי במפלגת [[הפועל הצעיר]] בווינה.
בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] והחל לעסוק במשרה מלאה בניהול אוסף האוטוגרפים והדיוקנאות שלו, אותו מסר לספרייה הלאומית (וראו להלן). הוא החל גם ללמוז מוזיקה והלחין תשעה משירי [[רחל המשוררת]]. ב[[קונצרט]] למוזיקה יהודית שהתקיים ב[[קולנוע אדיסון|אולם אדיסון]] ב-[[14 בנובמבר]] [[1935]] נוגנו שלושה משיריו לצד יצירות של [[פליקס מנדלסון-ברתולדי]], [[ארנסט בלוך (מלחין)|ארנסט בלוך]], [[יואל אנגל]] ואחרים.
| |||