חוזה ורדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטא |
|||
שורה 1:
[[
* אדום * כתום * ורוד '''חוזה ורדן''' של שנת [[843]] הוא הסכם בו שלושת בניו של [[לואי החסיד]], נכדיו של [[קרל הגדול]], חילקו ביניהם את [[האימפריה הקארולינגית]].
== המאבק על האימפריה ==
עם מותו של [[לואי החסיד]] ב-840 לספירה, בנו הבכור [[לותאר ה-1]] תבע בעלות על ממלכות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו [[פפין ה-2]] כמלך של [[אקוויטניה]]. לאחר שאחיו של לותאר, [[שארל הקירח]] ו[[לואי הגרמני]] הביסו אותו ב[[קרב על פונטני]] (Fontenay) בשנת [[841]] וחתמו על [[שבועת שטרסבורג]] (842), הסכים לותאר למשא ומתן.
== ההסכם ==
שלושת האחים כבר היו מבוססים בממלכות שונות, לותאר באיטליה, לואי הגרמני ב[[באווריה]], ושארל באקוויטינה. וחלוקת האימפריה בוצעה על פי קווים אלו:
לואי הגרמני זכה בחלקה המזרחי של האימפריה במה שעתיד להיות גרמניה, לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, [[ארצות השפלה]], [[אלזס]], [[בורגנדי]], [[פרובנס]] ו[[איטליה]] כמו כן הוא זכה בתואר קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה|האימפריה הרומית]] (Romanum Imperium). שארל זכה בחלק המערבי, שהפך מאוחר יותר למה שיודע כיום כ[[צרפת]]. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטינה אבל תחת סמכותו של שארל.
{{קצרמר|היסטוריה}}
|