קרב קמרון – הבדלי גרסאות

בין השנים [[1857]] ועד [[1860]] הייתה מקסיקו נתונה ב[[מלחמת אזרחים]] אשר הרסה את כלכלתה. הנשיא [[בניטו חוארס]] השעה את פירעון החובות של מקסיקו למדינות אחרות. [[בריטניה]], [[צרפת]] ו[[ספרד]], שנפגעו מהשעיית החובות של מקסיקו, שלחו בתגובה חיל משלוח משותף למקסיקו. חיל המשלוח כבש את [[וראקרוס (עיר)|וראקרוס]] בדצמבר 1861. כשבריטניה וספרד הבינו שאין להן סיכוי להשיג את מבוקשם הן נסוגו באפריל 1862. [[נפוליון השלישי]] החליט לנצל מצב זה כדי להפוך את מקסיקו ל[[ממשלת בובות|מדינת בובות]] צרפתית. הוא הכתיר את הארכידוכס [[מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו|מקסימיליאן]] אחיו של הקיסר האוסטרי [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ יוסףיוזף]] למלך מקסיקו. רוב תושבי מקסיקו לא קיבלו את הפיכת ארצם ל[[מונרכיה]] מ[[רפובליקה]] וניסו להתנגד למהלך. על מנת לכפות את שלטון המלך החדש ניסו כוחות צרפתים לחדור לתוך הארץ במטרה לכבוש את הבירה [[מקסיקו סיטי]]. הכוחות הצרפתי נבלמו ב[[פואבלה]] ב-5 במאי 1863. הפיקוד הצרפתי הבין שהוא זקוק לכוח גדול יותר כדי לפרוץ את הדרך למקסיקו סיטי והחל לארגן כוח פלישה של 30,000 איש. כדי לאבטח את הציר המוביל לפואבלה העובר בשטח ביצות החליט [[נפוליון השלישי]], בעקבות מכתב תלונה של קציני הלגיון על כך שהלגיון לא נשלח להשתתף במערכה, לשלוח כוח של [[לגיון הזרים הצרפתי]] למשימה זו. ב-28 במרץ 1863 הגיע [[רגימנט]] מעורב של הלגיון שכלל שני [[גדוד]]ים ופלוגת מפקדה. הכוח אבטח את הציר באזורי ה[[ביצות]] ולכן מצבת כוח האדם שלו קטנה במהירות. ב-15 לאפריל יצאה שיירה שהובילה תותחים, תחמושת ואת תיבות השכר של החיילים לכיוון פואבלה. ממודיעים גילה קולונל ז'נינגרו מפקד פלוגת המפקדה של הלגיון שהמורדים המקסיקנים מתכננים לתקוף את השיירה. הוא החליט לשלוח אחורה סיור חמוש כדי לחזק את אבטחת השיירה. פלוגה ג' קיבלה פקודה לשוב לאחור ולהתחבר עם השיירה. מכיוון שכל קציני היחידה היו חולים מונה ה[[שליש (צבא)|שליש]] של הגדוד, קטוע היד, קפטן [[ז'אן דנז'ו]], למפקד הפלוגה, והתלוו אליו ה[[שלם (מקצוע)|שלם]] וקצין נוסף.