הולכת הדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ תקלדה
שורה 9:
לעומת זאת, הרי שבחטאת העוף ההולכה היא בנענוע צוואר העוף לכיוון המזבח, דבר הגורם לדם להזרק על המזבח, הפעולה מהרגע בו הוליך את צוואר העוף למזבח עד שהדם יצא ממנו לכיוון המזבח, נחשבת להולכה, המכונה בגמרא "הולכה זוטרתי" - הולכה קטנה, ומכיוון שלא ניתן לבטלה, מודה גם רבי שמעון שאם נעשית עבודה זו שלא לשמה, פסול הקורבן.{{הערה|{{בבלי|חולין|טו|א}}.}}.
 
חכמי הגמרא{{הערה|חולין דף י"ד.}} פיקפקו מה ההלכה, אם ההולכה נעשית על ידי זר. רב חסדא, פוסק שההולכה כשרה, ומביא ראיה לדבריו מפסוק מפורש: {{ציטוטון|וישחוט הפסח, ויזרקו הכוהנים מידם והלוים מפשיטים}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|יא}}.}} ומכאן, שהכהוהניםשהכוהנים זרקו "מידם" - של הזרים. [[רב ששת]] הפריך את דבריו של רב חסדא מברייתא מפורשת שאם ההולכה נעשית על ידי זר או [[אונן]] או [[שיכור]] או [[בעל מום]] היא פסולה, ואת הפסוק הוא מפרש בצורה אחרת.
 
[[רבה]] ו[[רב יוסף]] תולים שאלה זו, באותה מחלוקת של רבי שמעון, ולכן לפי רבי שמעון שאי כוונה אינה פוסלת בהולכה מכיוון שהיא עבודה שניתן לבטלה, סובר גם כאן שכל בעיה אחרת בהולכה אינה מעכבת את הכפרה.