האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הנישואין: תקלדה
מ ←‏נישואי קרובים: קישור מיותר
שורה 10:
 
===נישואי קרובים===
בעבר, המקובל היה [[נישואי קרובים|להתחתן עם קרובי משפחה]], וזאת על פי מאמר חז"ל {{ציטוטון|הנושא את בת אחותו... עליו נאמר אז תקרא ואני אענה}}, וכנראה שאחוז גדול מאוד מהנישואין היו של קרובים. לפי הסבר ה[[ראשונים]], המעלה בנישואין עם בת של [[אחות]] היא בכך, שה[[אהבה]] מאח לאחותו נמשכת באופן טבעי לבנותיה של האחות - האחייניות, ואהבה זו, תתוסף על האהבה הרגילה של האיש לאשה. למרות שכמובן, אדם גם אוהב את אחיו כאחותו, שיערו חז"ל כי האהבה של אח לאחותו גדולה יותר, ומסיבה זו העדיפו חז"ל את הנישואין עם בת של אחות על פני בת של [[אח]]. סיבה נוספת להעדפה של בת אחות על פני בת של אח קשורה למצוות ה[[יבום]], שכן במקרה שהבעל שנשא את בת אחיו ימות ללא בנים, לא יוכל אחיו לייבם את אשתו כנדרש על פי מצוות יבום, שהרי אשתו של האח היא גם [[בת]]ו, ומכיוון שהנישואין עם בת חמורים ביותר, התורה לא התירה [[גילוי עריות]] מפני מצוות יבום, ונמצאת מצוות יבום מתבטלת.
 
פולמוס הלכתי נרחב התקיים בנוגע ל[[צרת הבת]]. כאשר בנוסף לבת האח, ישנה אשה נוספת שהייתה נשואה לבעל המת, ואיננה בתו של האח, השאלה היא האם במקרה כזה על האח לייבם את האשה השניה, לפי דעת [[בית שמאי]] יש לייבם במקרה כזה את האשה השניה, לעומת זאת, [[בית הלל]] קיבלו מרבותיהם כי במקרה כזה לא קיימת מצוות יבום, שכן דין זה אומר, שכאשר אשה נצרכת ליבום ועימה נופלת ליבום אשה נוספת של אותו בעל שמת (שהיה נשוי לשתי נשים) שהיא ערווה לגבי היבם (כלומר קרובת משפחה האסורה בנישואין עם היבם מהתורה מצד עצמה, כגון בתו של היבם), אזי גם האשה הראשונה שאינה אסורה להתייבם מצד עצמה אסורה להתייבם לו מכח האשה השנייה, וכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך ב[[חליצה]], אם אין יבמים נוספים.