קנטוס פירמוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) תרגום מהוויקיפדיה האנגלית |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) תרגום מהוויקיפדיה האנגלית |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''קנטוס פירמוס''' - "שיר קבוע" ב[[לטינית]] (ברבים "קנטוס פירמי").
ב[[מוזיקה]], קנטוס פירמוס הוא מלודיה
הלחנה תוך שימוש בקנטוס פירמוס היתה טכניקה מקובלת במוזיקה של [[ימי הביניים]], שם היוותה בסיס לאורגנום כמו גם ל[[מוטטים]] של המאות ה-13 וה-14. ביצירות אלה הקנטוס פירמוס נלקח במקורו מן ה[[מזמור גרגוריאני]] וסיפק את החומר המלודי הקבוע, הנע בצלילים ארוכים, שסביבו הולחנו קווים מקושטים יותר, אינסטרומנטליים ו/או ווקליים. (קו זה הוקצה בדרך כלל ל[[טנור]], מן הפועל הלטיני tenere , להחזיק).
בראשית ה[[רנסנס]] ערכו המלחינים ניסויים בדרכים אחרות להשתמש בקנטוס פירמוס, כגון הכנסתו לתוך כל אחד מן הקולות כנושא [[קונטרפונקט|קונטרפונקטי]] (תימה), או שימוש בו במקצבים שונים, או שימוש בנעימות
קרוב לוודאי, שהנפוצה ביותר בשימוש מבין מלודיות הקנטוס פירמוס החילוניות היתה L'homme armé. מוכרים מעל 30 עיבודים שלה. מבין רבי האמנים של הרנסנס, רובם חיברו לפחות מיסה אחת על המלודיה הזאת, ונוהג זה נמשך עד המאה השבע-עשרה, ביצירה מאוחרת של [[קריסימי]]. היו שגרסו, ש"האיש החמוש" מייצג את המלאך מיכאל, ואילו אחרים החזיקו בדעה, שזה בסך הכל שמו של בית מרזח פופולרי(Maison L'Homme Arme) סמוך למגורי [[דיפאי]] בקמבריי. עוד דוגמאות חילונית הן "Mille regretz" ,"The western wynde" ו "Fortuna Desperata".
חיבור מוזיקה לקנטוס פירמוס היה כלי פדגוגי חיוני ב"גראדוס אד פרנסוס" של יוהן יוזף פוקס ויצר את הבסיס להוראת סוג הקונטרפונקט שלו.
[[מלחינים]] [[גרמנים]] בתקופת [[הבארוק]] ב[[גרמניה]], בייחוד [[באך]], השתמשו במלודיות כוראליות כקנטוס פירמי. בפרק הפותח של ה[[מתיאוס פאסיון]] של באך, הכוראל Lamm Gottes, unschuldig מופיע בצלילים ארוכים, בשירת מקהלת נערים נפרדת "אין ריפיינו" (בהרכב מלא).
[[קטגוריה:מוזיקה עתיקה|גרגוריאנית]]
|