קנטוס פירמוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגום מהוויקיפדיה האנגלית
תרגום מהוויקיפדיה האנגלית
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''קנטוס פירמוס''' - "שיר קבוע" ב[[לטינית]] (ברבים "קנטוס פירמי").
ב[[מוזיקה]], קנטוס פירמוס הוא מלודיה קיימץקיימת, היוצרת את היסוד לחיבור [[פוליפוניה|פוליפוני]] ומובלטת, במקרים רבים, על ידי נגינתה בצלילים ממושכים.
הלחנה תוך שימוש בקנטוס פירמוס היתה טכניקה מקובלת במוזיקה של [[ימי הביניים]], שם היוותה בסיס לאורגנום כמו גם ל[[מוטטים]] של המאות ה-13 וה-14. ביצירות אלה הקנטוס פירמוס נלקח במקורו מן ה[[מזמור גרגוריאני]] וסיפק את החומר המלודי הקבוע, הנע בצלילים ארוכים, שסביבו הולחנו קווים מקושטים יותר, אינסטרומנטליים ו/או ווקליים. (קו זה הוקצה בדרך כלל ל[[טנור]], מן הפועל הלטיני tenere , להחזיק).
 
בראשית ה[[רנסנס]] ערכו המלחינים ניסויים בדרכים אחרות להשתמש בקנטוס פירמוס, כגון הכנסתו לתוך כל אחד מן הקולות כנושא [[קונטרפונקט|קונטרפונקטי]] (תימה), או שימוש בו במקצבים שונים, או שימוש בנעימות חילוניתחילוניות בתור קנטוס פירמי, אפילו במוזיקת קודש.
 
קרוב לוודאי, שהנפוצה ביותר בשימוש מבין מלודיות הקנטוס פירמוס החילוניות היתה L'homme armé. מוכרים מעל 30 עיבודים שלה. מבין רבי האמנים של הרנסנס, רובם חיברו לפחות מיסה אחת על המלודיה הזאת, ונוהג זה נמשך עד המאה השבע-עשרה, ביצירה מאוחרת של [[קריסימי]]. היו שגרסו, ש"האיש החמוש" מייצג את המלאך מיכאל, ואילו אחרים החזיקו בדעה, שזה בסך הכל שמו של בית מרזח פופולרי(Maison L'Homme Arme) סמוך למגורי [[דיפאי]] בקמבריי. עוד דוגמאות חילונית הן "Mille regretz" ,"The western wynde" ו "Fortuna Desperata".
 
חיבור מוזיקה לקנטוס פירמוס היה כלי פדגוגי חיוני ב"גראדוס אד פרנסוס" של יוהן יוזף פוקס ויצר את הבסיס להוראת סוג הקונטרפונקט שלו.
Probably the most widely set of the secular cantus firmus melodies was L'homme armé. Over 30 settings are known. Most early Renaissance masters each set at least one mass on this melody, and the practice lasted into the seventeenth century, with a late setting by Carissimi. Some have suggested that the 'armed man' represents St Michael the Archangel, whilst others have suggested it merely represents the name of a popular tavern (Maison L'Homme Arme) near Dufay's rooms in Cambrai. Other secular examples include 'Fortuna Desperata', 'Mille regretz' and 'The western wynde'.
 
[[מלחינים]] [[גרמנים]] בתקופת [[הבארוק]] ב[[גרמניה]], בייחוד [[באך]], השתמשו במלודיות כוראליות כקנטוס פירמי. בפרק הפותח של ה[[מתיאוס פאסיון]] של באך, הכוראל Lamm Gottes, unschuldig מופיע בצלילים ארוכים, בשירת מקהלת נערים נפרדת "אין ריפיינו" (בהרכב מלא).
Setting the cantus firmus was the essential pedagogical tool in Gradus ad Parnassum by Johann Joseph Fux and formed the basis of teaching his species counterpoint.
 
German composers in the Baroque period in Germany, notably Bach, used chorale melodies as cantus firmi. In the opening movement of Bach's St. Matthew Passion, the chorale "O Lamm Gottes, unschuldig" appears in long notes, sung by a separate choir of boys "in ripieno". Many of his chorale preludes include a chorale tune in the pedal part.
 
[[קטגוריה:מוזיקה עתיקה|גרגוריאנית]]