דרור זייגרמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
בשנים [[1981]] - [[1984]] כיהן בכנסת העשירית מטעם [[הליכוד]] והיה חבר [[ועדת החוץ והביטחון]], [[ועדת החינוך והתרבות]] ו[[ועדת העלייה והקליטה]].
ב-[[1982]] היה לחבר הכנסת הראשון שיצא ל[[אתיופיה]] לאחר הדחתו של הקיסר ועלית השלטון הקומוניסטי. כשחזר לארץ העלה את נושא יהדות אתיופיה בפני הכנסת, הממשלה והסוכנות היהודית. מהלכים שקדמו להעלאת יהודי אתיופיה
העלה לדיון בכנסת את שאלת מכירת נשק ישראלי ל[[ארגנטינה]] לאור אחריות השלטון להעלמות שלושים אלף אזרחים ובהם כאלף יהודים.{{הערה|[http://www.notes.co.il/karny/user/haa_arg_1983.jpg זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה], הארץ, 2 במאי 1983}}
התנגד בכנסת ובועדת החוץ והביטחון להרחיב את מלחמת לבנון מעבר ל40 הק''מ. הצביע יחד עם ח''כ ברמן בעד הקמת ועדת חקירה לאחר אירועי סברה ושתילה. לאחר פרסום מסקנות [[ועדת כהן]] קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/1983/02/09/world/israel-coalition-in-disarray-with-parties-split-on-sharon.html ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON], February 9, 1983, The New York Times}}
התנגד לסגירת [[אל על]] בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק מיהו יהודי.
הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
באפריל [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]] בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את
| |||