שנה ללא קיץ – הבדלי גרסאות

בעקבות התפרצות הר הגעש [[טמבורה]] שבאי [[סומבאווה]] שב[[אינדונזיה]] (אז חלק מאיי הודו המזרחית ההולנדית) בין ה5ה-5 ל- 15 לאפריל [[1815]], ועליית עשן געשי ל[[אטמוספירה]] חלו שינוי מזג אויר קיצונים בחלקים נרחבים של כדור הארץ. התפרצות הר הגעש, שהייתה החזקה ביותר בתולדות ההיסטוריה המודרנית (הקודמת לה, הייתה בשנת [[180]] לספירה), פלטה מיליוני טונות מעוקבים של אפר וולקני לאטמוספירה. האפר מחזירהחזיר את הקרינה הסולארית וגורםוגרם להתקררות גלובלית. בנוסף, בעת ההתפרצות, פולטפלט הר הגעש כמות עצומה של גפרית, שכאשר מגיעהגיע לאטמוספירה הואיצר הופך לחומצהחומצה גפריתית, שמחזירהשהחזירה אף היא את קרני השמש. סיבה נוספת למזג האויר הקר במיוחד היאהיתה שפל חסר תקדים בעת המודרנית של [[פעילות השמש]] המכונה [[מינימום דלטון]] על שם ה[[מטאורולוגיה|מטאורולוג]] האנגלי [[ג'ון דלטון]].

מזג האויר הקיצוני, פגע ביבולים, גרם רעבלרעב ועודד הגירה. שנתשנה זו, היתה השנה הקרה ביותר במאה ה-19, ואחת מעשרת השנים הקרות ביותר בהיסטוריה.

בהודו מתו מאות אלפים מרעב, ויש הטוענים כי אף הפגיעה ביבולים באותה שנה ב[[ניו אינגלנד]] שגרמה להגירה המונית למרכז מערב המדינה, נגרמה אף היא מן התפרצות הר הגעש. באירופה, מעריכים כי מספר מקרי התמותה באירופה היה כפול מן הממוצע, כאשר באותה שנה קרו 200,000 מקרי מוות. בנוסף, התפרצות מגפת הטיפוס ב[[אירלנד]] הוחרפה בגלל הרעב שהתחולל. מגיפת הטיפוס הפילה כ-100,000 חללים.