הפרלמנט של קנדה – הבדלי גרסאות

מאחר שמלכת קנדה, אינההיא נמצאת[[מלכת בריטניה]], לרוב אינה נמצאת בקנדה, מייצג אותה [[המושל הכללי של קנדה]] מייצג את המלכה.

[[תמונה:Parlement Montréal ruine.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בניין הפרלמנט במונטריאול, לאחר השריפה שאירעה בו.]]

בין השנים [[1841]] - [[1843]] התכנס הפרלנטהפרלמנט ב[[בית החולים הכללי קינגסטון]] ב[[קינגסטון (אונטריו)|קינגסטון]] שב[[אונטריו]], ובשנת [[1843]] עבר הפרלמנט ל[[מונטריאול]] עד לשריפת הבניין בשנת [[1849]], במסגרת מהומות שפרצו בעיר כחלק מהיחסים הרעועים בין הקהילות הצרפתיות והאנגליות. בין השנים [[1849]] - [[1857]] התכנס הפרלמנט לחליפין ב[[טורונטו]] וב[[קוויבק סיטי]], ובשנת [[1857]] עבר הפרלמנט ל[[אוטווה]].

בשנת [[1867]] נחקק [[חוק החוקה, 1867|חוק צפון אמריקה הבריטית]] המאחד את פרובינציות קנדה [[אונטריו]], [[נובה סקוטיה]], [[ניו ברנזוויק]] ו[[קוויבק]] לפדרציה אחת שנקראה "הדומיניון של קנדה". חוק זה הקים את פרלמנט קנדה המודרני במתכונת הפרלמנט הבריטי. בהתאם לחוק לפרלמנט שלושה גופים: המונרך, הסנאט ובית הנבחרים. החוק נחקק תוך למידתהפקת לקחים מ[[מלחמת האזרחים האמריקאית]] שהסתיימה קודם לכן, ותיקן מספר כשלים שהיו בשיטה האמריקאית על מנת למנוע מצב דומה בכך שה[[סמכות שיורית|סמכות השיורית]] ניתנה לשלטון הפדרלי, ולא לפרובינציות השונות (מתן הסמכויות השיורית ל[[מדינות ארצות הברית]] גרמה לחקיקה שונה במדינות בענייני [[עבדות]] והייתה הגורם העיקרי של מלחמת האזרחים). חוק צפון אמריקה הבריטית העניק סמכויות רבות לפרלמנט קנדה, אולם הותיר זכות וטו לפרלמנט הבריטי (חוק של הפרלמנט הקנדי לא יכל לסתור אף חוק של הפרלמנט הבריטי), וכן ממשלת בריטניה המשיכה לקבוע את מדיניות החוץ של קנדה.

בהתאם למוסכמה חוקתית (ובדומה לשיטה החוקתית הקיימת ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]), רק הבית התחתון יכול ליזום חוקי הנוגעים ל[[מס|מיסיםמסים]].

[[ממשלת קנדה]] חייבת חובת דיווח לבית הנבחרים של קנדה (הבית התחתון בלבד), וזאת על אף שראש הממשלה וחברי הממשלה אינם נבחרים על ידי בית הנבחרים אלא ממונים על ידי [[המלוכה הקנדית|המונרך]] (ובהיעדרו, על ידי [[המושל הכללי של קנדה]]). יחד עם זאת, הפרלמנט יכול להביא להפלת הממשלה בהצבעת אי אמון, שבעקבותיה יכול ראש הממשלה להתפטר, או לבקש מהמושל הכללי שיפזר את הפלמנטהפרלמנט וייקבע בחירות חדשות.

ישנם תחומים בהם יש חפיפה בסמכויות החקיקה בין הפרלמנט הקנדי לבתי המחוקקים של הפרובינציות, כגון נושאי נישואים וגירושים - המפוקחים על ידי הפרלמנט בעוד שאופן עריכת טקסי הנישואים נקבע על ידי בתי המחוקקים הפרובינציאליים. כמו כן הן המחוקק הפדרלי והן המחוקק הפרובינציאלי יכולים לחוקק בתחומי החקלאות, ולהטיל מיסיםמסים.

סמכות הפרלמנט הקנדי מוגבלת על ידי [[כתב הזכויות והחירויות הקנדי]] - האוסר על הפרלמנט להגביל את החירויות והזכויות המנויות בכתב הזכויות, למעט בהתאם לפסקה 33 לכתב הזכויות. הפרלמנט הקנדי מעולם לא הפעיל את זכותו לפי סעיף זה, אולם בתי המחוקקים הפרובינציאליםהפרובינציאליים הפעילו את התנאי. חוקים הסותרים את כתב הזכויות שאינם עומדים בתנאי פסקה 33 בטלים, ובתי המשפט של קנדה יכולים לקבוע בטלות זו.