הצהרת טרזין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
אף שמסמך זה אינו מחייב מבחינה משפטית את המדינות החותמות, הרי שהוא כולל המלצות מעשיות, הנגזרות מהצהרת טרזין, באשר לנהלים הרצויים בתביעות השבת רכוש במדינות החותמות. הנהלים קובעים כי תביעות השבת רכוש שהוחרם, או נתפס, בתקופת השואה צריכות להתנהל באופן הנגיש לכל, בשקיפות, בפשטות, במהירות, באופן שאינו מפלה, ובדרך המתגברת על מחסומים של אזרחות ותושבות של היורשים החוקיים של הרכוש. הנהלים קובעים כי יש לאפשר למבקשים את השבת רכוש משפחתם גישה חופשית לארכיונים לאומיים, אזוריים ומקומיים, כולל במדינות זרות, כדי להקל על הוכחת זכויות הקניין של המבקשים. הנהלים אף קובעים כי יש להכריע בבקשות השבה במהירות ובליווי הסבר ממצה של ההכרעה. השבת [[נדל"ן]] חייבת להיות האפשרות המועדפת, כולל רישום הבעלים החוקיים בספרי האחוזה וזכות השימוש בקרקע, רק לחלופין, יש לפצות את הבעלים החוקיים בפיצוי מלא והוגן. הנהלים קוראים לכל המדינות החותמות לבסס נהלי השבה על יסוד עקרונות אלה.
 
בין המדינות החותמות על הצהרת טרזין ומסמך נהלי ההשבה המומלצים נמנית אף [[מדינת ישראל]]. רכוש רב הוחרם בארץ ישראל על ידי הממונה על רכוש אויב מטעם [[המנדט הבריטי]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], בתוכו רכוש של יהודים אשר הוכרזו "אויב" בהיותם נתיני גרמניה הנאצית ומדינות שהיו תחת שליטת גרמניה הנאצית. חלק ניכר מבעלי רכוש זה היו יהודים שניספו בשואה. עם הקמת מדינת ישראל עבר הרכוש לניהול הממונה על רכוש אויב בממשלת ישראל וב[[שנות ה-60]], הועבר לידי [[האפוטרופוס הכללי]].
 
==קישורים חיצוניים==