הבדלים בין גרסאות בדף "מכללות בישראל"

נוספו 882 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
בישראלב[[ישראל]] המונח '''[[מכללה]]''' אינו חד משמעי, ולכן ניתן למצוא גופים שונים הכוללים את המילה מכללה בשמם.
 
על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה]], תשי"ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית". החוק בארץ אסר על הקמת מוסדות אקדמיים שאינם מחקריים עד [[1993]]. החוק שונה על ידי [[שר החינוך]], [[אמנון רובינשטיין]], וביוזמתו נפתחו מכללות רבות. יש הטוענים כי גם לחץ מצד [[אוריאל רייכמן]], שהפעיל את קשריו הפוליטיים למען הקמת [[המרכז הבינתחומי הרצליה]], תרם לשינוי.
 
__תוכן__
בישראל קיימות, נכון לשנת [[2006]], 54 מכללות. החלוקה המקובלת של המכללות בישראל היא על פי הקטגוריות הבאות:
 
==מכללות אקדמיות==
{{ערך מורחב|מכללות אקדמיות בישראל}}
[[מוסדות להשכלה גבוהה בישראל|מוסדות להשכלה גבוהה]], הפועלים על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, ובפיקוח [[המועצה להשכלה גבוהה]]. מכללות אלו מעניקות '''[[תואר אקדמי]] ישראלי''', כולן מעניקות [[תואר ראשון]] והחל בשנת [[2002]], עקב תיקון החוק, חלקן אף מעניקות [[תואר שני]] ללא [[תזה]], אך אינן מוסמכות להעניק [[תואר שלישי]]. רק חלקן מעסיקות חוקרים אולם במרביתן לא מתבצע מחקר אקדמי. בדצמבר [[2011]] אושר לחמש מכללות: [[המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון]], [[מכון טכנולוגי חולון]], [[המכללה האקדמית נתניה]], המרכז הבינתחומי הרצליה ו[[המסלול האקדמי המכללה למינהל]] - להעניק לאנשי סגל תואר [[פרופסור]]. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו תואר פרופסור.
 
בעבר לא הייתה משמעות לכינוי זה, אולם לאחר ש[[המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן|מכללת עמק הירדן]] העניקה לעצמה את התואר הוחלט למסדו והכללים בנושא זה הוכנסו לחוק.
 
בישראל קיימות עשרות מכללות אקדמיות, שכולן מקבלות את הסמכתן להעניק תארים מן [[המועצה להשכלה גבוהה]]. הן נחלקות למכללות פרטיות (שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) ולמכללות ציבוריות (שחלקן מסונפות לאוניברסיטאות).
 
ראשי שלוש המכללות האקדמיות הפרטיות הגדולות מנסים לקדם חוק שיאשר הקמת אוניברסיטאות פרטיות בישראל, שיורשו להעניק גם תואר שלישי ([[דוקטורט]]).
חלק מהמכללות עוסקות גם בתחומי [[הוראה]] נוספים, וחלקן משמשות גם כשלוחות של [[האוניברסיטה הפתוחה]]. בנוסף, חלקןחלק מהמכללות משמשות כמכללות מקצועיות ומכשירות טכנאים[[טכנאי]]ם והנדסאיםו[[הנדסאי]]ם לבחינות [[המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע|מה"ט]].
 
כאשר הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל, התברר כי חוק המועצה להשכלה גבוהה לא חל על מוסדות שאינם בשטחי מדינת ישראל ולכן הקים [[אלוף פיקוד מרכזהמרכז]] את [[המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון]] (מל"ג-יו"ש), הנותנת חסות ל[[המרכזלמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון|מרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון]].
 
==מכללות להכשרת מורים וגננות==
ב־[[1978]], בעקבות [[ועדת עציוני לשדרוג מעמד המורה]], החליטו על הפיכת מקצוע המורה לפרופסיה והחלו בהליך הפיכת "הסמינרים להכשרת מורים" שפעלו בתוקף "חוק בתי המדרש התשי"ד" ל"מכללות אקדמיות לחינוך" המעניקות תואר אקדמי ראשון משולב [[תעודת הוראה]]. מהלך זה לווה בחקיקה, במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה, המסדיר את ההיבטים המשפטיים של פעולת ההשכלה הגבוהה בישראל. לכן, כיום כל המכללות להכשרת עובדי הוראה מעניקות תואר אקדמי, וכלולות בערך על מכללות אקדמיות. סך הלומדים בתשס"ה בכל המכללות להכשרת עובדי הוראה היה כ־23 אלף סטודנטים[[סטודנט]]ים, מתוכם כ־500 לתואר שני.
 
==בתי ספר אקדמיים לסיעוד==
בתי ספר לאחיותל[[אח (מקצוע)|אחיות]] ואחים מוסמכותמוסמכים, הכוללים התמקצעות של מקצועות ה[[סיעוד]], הפכו את חלק מבתי הספר לאחיותלסיעוד למכללות אקדמיות המעניקות תואר או נקודות זכות לקראת תואר. בנוסף, מוענקים תארים בסיעוד על ידי מוסדות אקדמיים קיימים. רשימה חלקית שלהם:
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של [[הדסה]] והאוניברסיטהו[[האוניברסיטה העברית ירושליםבירושלים]]
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד אסף הרופא, [[צריפין]]
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד - [[המרכז הרפואי קפלן]], [[רחובות]]
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד "דינה" ליד ביה"ח[[בית החולים בלינסוןבילינסון]], [[פתח תקוהתקווה]]
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח[[מרכז רפואי וולפסון|המרכז הרפואי וולפסון]], [[חולון]]
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח[[המרכז שיבהרפואי ע"אש חיים שיבא - תל השומר]]
* ביה"סבית הספר האקדמי לסיעוד תל אביב
* ביה"ס[[בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס, ליד ביה"ח הלל יפה חדרה]]
* ביה"סבית ע"שהספר על שם רקנאטי ליד אוניברסיטת בן-גוריון באר שבע - המגמה לסיעוד
* החוג לסיעוד על שם צ'ריל ספנסר - חיפה
* החוג לסיעוד - [[מכללת צפת]]
 
==שלוחות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל==
יש להבהיר כי תואר המוענק ללומדים בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל הפועלים בישראל - הוא תואר זר ואינו תואר אקדמי ישראלי מוכר. מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל אינם מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסדות אקדמיים ישראליים. חלק מהגופים המפעילים שלוחות אלו כוללים את המילה "מכללה" בשמם ולדוגמה: "המכללה לישראל", "רשת מכללות" וכדומה.
היו מקרים בעבר, בהם המועצה להשכלה גבוהה לא הכירה בתארים שהוענקו על ידי שלוחות מחו"ל, למשל בתארי "[[אוניברסיטת לטביה]]".
דוגמאות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל המקיימים שלוחות בארץ:
* השלוחה בישראל של New England College מארצות הברית
* השלוחה בישראל של Clark University מארצות הברית
* השלוחה בישראל של University of Indianapolis מארצות הברית
* [[המרכז האקדמי פרס]] - השלוחה בישראל של Polytechnic University of New York מארצות הברית
* השלוחה בישראל של Heriot Watt University מבריטניה
* השלוחה בישראל של Touro College מארצות הברית
==מכללות מקצועיות==
{{ערך מורחב|מכללות מקצועיות בישראל}}
מכללות מקצועיות שאינן אקדמיות, הנמצאותנמצאות בפיקוח מה"ט - [[המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע]], שהוא גוף ממלכתי המופקד על הכשרת [[טכנאי]]ם ו[[הנדסאי]]ם במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים, במסגרת האגף להכשרה ופיתוח כח אדם, [[משרד התעשייה, מסחרהמסחר ותעסוקהוהתעסוקה]]. מה"ט מעניק לבוגריו תואר טכנאי מוסמך ותואר הנדסאי.
 
מכללות אלו מתמקדות לרוב בתחום מסוים ובו הן מעניקות [[השכלה]] והכשרהו[[הכשרה מקצועית]] על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים.
רוב המכללות המקצועיות בישראל אינן דורשות תנאי קבלה גבוהים כמו המכללות האקדמיות. בחלק מהמכללות המקצועיות נערכים ראיונות אישיים ומבחני התאמה לקורסים, אך אין בהם דרישה למבחןל[[הבחינה הפסיכומטרית|מבחן פסיכומטרי]] ורק בחלקן נדרשת [[תעודת בגרות]] כתנאי קבלה ללימודים.
 
==גופים אחרים==
גופים הכוללים את המילה "מכללה" בשמם, למשל "המכללה לגיל הרך" שהיא גן-ילדים, חלק מגופים אלו הם מוסדות להכשרה בתחומים שונים המעניקים תעודת גמר או אישור איגוד מקצועי.
 
{{השכלה גבוהה}}
[[קטגוריה:מוסדות לימוד ומחקר]]
[[קטגוריה:חינוך]]