תורה ועבודה – הבדלי גרסאות

נוספו 76 בתים ,  לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: התייחס;)
אין תקציר עריכה
'''תורה ועבודהומלאכה (עבודה) ''' הוא מונח המבטא את הקשר בין [[מצוות תלמוד תורה|לימוד התורה]] ובין ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]]. לרוב הדבר מתבטא בצורך לחלק את הזמן ביניהם כך שהאדם יוכל להתפרנס בכבוד, וגם ללמוד תורה, אך מדובר גם בשאלה [[ערך (סוציולוגיה)|ערכית]], לגבי מידת האפשרות של השילוב בין שניהם, והאם הדבר רצוי.
 
בקרב מרבית [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] כיום מקובל להקדיש את כל היום ללימוד תורה, על אף חיי הדוחק הכרוכים בכך. לעומת זאת בתקופה שקדמה ל[[שואה]], נהגו רבים מן החרדים ואף רבנים, לעסוק גם במשלוח יד כלשהו כגון קמעונות ומסחר. בניגוד לכך [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] רואה את השילוב בין התורה והעבודה כאפשרי ואף ראוי, וביטוי לכך בעובדה שתנועת הנוער המובילה בציונות הדתית, [[בני עקיבא]], קבעה מונחאת זההמונח 'תורה ועבודה' כסמלה.
 
ה[[רמב"ם]]<ref name="רמבם">הלכות תלמוד תורה, פרק ג</ref> ידוע כמי שדוגל בשילוב תורה ועבודה לשם פרנסה.
לעומתו פסקו אחרים<ref name="בית יוסף"> [[בית יוסף]] [[יורה דעה]], רמו.<br> [[רמ"א]] יורה דעה, רמו, כא</ref> שעדיף להקדיש את כל היום ללימוד תורה.
== התייחסות בהלכה==
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת ברכות]] לה,ב|תוכן=תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.}}
 
רבים למדו מדברי [[אביי]] שנפסק ל[[הלכה]] לעשות כדברי [[רבי ישמעאל]] ולשלב תורה ועבודה לשם פרנסה.
 
הרמב"ם<ref name="רמבם" /> מתייחס לכך בהלכות תלמוד תורה ופוסק באופן גורף שצריך לקיים תלמוד תורה עם דרך ארץ (עבודה), על הטענות להסכם [[יששכר וזבולון]], לפיו חלק מן העם עוסקים בתורה וחלקו השני עוסק במסחר ותומך בלומדים, דוחה הרמב"ם בפירוש המשניות<ref>מסכת אבות, ד, ו</ref> וטוען שמדובר רק במי שנותן מממונו ל[[סוחר]]ים כדי שייסחרו בממונו וירוויחו בשבילו, אבל להתפרנס ממש מן הצדקה - אסור.
משתמש אלמוני